המדריך לערפד המתחיל – פרק 10

כן, מייגן נישקה אותי מול כל בי"ס.
וכן, שברתי כמה חוקים בזכות זה.
אבל אף דבר לא השתווה לפרצוף של ג'ון.
"אתה אידיוט…" היא דיברה איתי בבית שלה.
"בפעם התשיעית- אני יודע…" אמרתי כשהבטתי בה הולכת הלוך ושוב בסלון כשאני יושב בכורסה של הבית שלה ומנסה להתרכז.
"אין, אין, אתה פשוט מטומטם…"
"עוד מילה ללקסיקון של הקללות, יפה מאוד."
"אני לא צוחקת פיטר! מה עם כל החוקים?! הכללים?!"
"אמרה מי שניסתה לשתות את הדם של מייגן!"
"אתה יודע שזה לא היה באשמתי!!"
"בכל מקרה, בואי פשוט נתעלם מזה."
"איך אני יכולה להתעלם מזה שנישקת את הבת אנוש ההיא!"
"אני לא נישקתי אותה!" קמתי מהכורסה.
"לא, אתה סתם בטעות הצמדתה את השפתיים שלך לשלה."
"ג'ון!" תפסתי אותה בכתפיים. "את יכולה להירגע?"
"למה לי?"
"כי כל הבי"ס ידע שמייגן עשתה את זה רק בגלל מה שברוק אמר! וגם את יודעת את זה!"
"לא אני לא יודעת את זה!"
לפתע זה הכה בי.
"את מקנאה" הסקתי והתיישבתי חזרה בכורסה.
"כן, בטח… שאני יקנא בבת אנוש הפירחחית הזאת!"
"ג'ון…." דחקתי בה.
"מה?" היא משכה בכתפייה "טוב אולי קצת קינאתי."
המשכתי להביט בה.
"טוב אז קינאתי!!"
"אני מרגיש כאילו אני בגנון!"
"למה אליה אתה מתייחס כ"כ יפה, ואליי לא?!"
"אני לא מתייחס אלייך יפה, ג'ון?! אני?!"
"טוב, אז אתה מתייחס אליי בסדר… אבל מה עם ג'ורג'?! מה, הוא לא ערפד?!"
"ג'ון תהי לפחות הגיונית!"
"הוא אחד מהעם שלך, פיטר! גם לו מגיע יחס שווה!"
"הוא גיי!!!"
"אז מה!"
"אל תגרמי לי לצחוק.."
"אני רצינית!"
"אה, כן? אז למה לא נתת יחס שווה לאורן?"
"היא הייתה לסבית!!"
"ו…?"
"והיא נגעה לי בתחת!"
"אז את מבינה למה אני לא רוצה לתת לו יחס שווה?!"
"איכ… הוא נגע לך בתחת!?"
"לא!! אלוהים! בואי נחזור לנושא שלנו, טוב?"
"אה, החקירה!"
"בדיוק…"
"אז אתה הולך לג'ון וויליארד הזה?"
"אני לא יכול, כי אז הוא ילחץ ויברח. אבל את, לעומת זאת…"
"אוקיי, מה אתה רוצה וכמה אתה מוכן לשלם?"
"לא אמרתי כלום עדיין!"
"כן, אבל אתה הולך לבקש משהו שרק אני, ג'ון היפה, יכולה לעשות, נכון?"
"כן…"
"אז כמה אתה מוכן לשלם לי?"
"עדיין לא שמעת מה זה אפילו!"
"אוקיי, מה זה?"
"אני צריך שתיכנסי לשיעור שלו בתור אחת התלמידות ותספרי לי מה הולך שם…"
"אוקיי…"
"את מסכימה?"
"בטח!"
"וזה יעלה לי?"
"ברור!"
"אוקיי, כמה?"
"משהו אחד"
"אני מקשיב…"
"נשיקה."
"מה?! ג'ון, אני חושב שהיו לי מספיק נשיקות לכל החודש-"
"תנשק אותי ואני יעשה את זה!"
"או-אוקיי."
מה לעשות, אני חייב לסיים עם החקירה הזאת וג'ון היא היחידה שיכולתי לחשוב עלייה בתור מי שתלך לשיעור של הפריק ההוא.
נעמדתי מולה והיא עצמה את עינייה.
בלעתי את רוקי והתקרבתי אליה עם ראשי.
היטתי אותו הצידה והרגשתי את נשימותיה על פניי.
זה רק הלחיץ אותי יותר.
"ג'ון אני לא בטוח שזה יהיה נכון." אמרתי כשהתרחקתי ממנה.
"אל תדאג זה יהיה לשנייה."
"אב-"
"תעצום עיניים."
"רג-"
"פשוט תעשה את זה!"
בלעתי את רוקי ועצמתי את עיניי בחוזקה.
"עכשיו פשוט תירגע…"
לאחר כמה שניות והרגשתי את שפתייה על שפתיי וזה החזיר לי את אותו רגע של הנשיקה עם מייגן.
לפתע שמעתי פלאש.
פקחתי את עיניי וראיתי את המצלמה של ג'ון מצלמת אותנו.
"מ-מה?! למה צילמת אותנו?!" צעקתי עלייה כשהתרחקתי ממנה.
"ואי תירגע, זה רק תמונה אחת, למזכרת." היא חייכה ברוגע.
לכל אלא שחשבו שזה כמו באגדות המטומטמות האלו שאי אפשר לצלם את הערפד- אתם מפגרים!
אפשר לתפוס את הערפד במצלמה ולערפד יש צל.
כל האגדות של הערפדים סתם מגזימים בכל דבר.
אבל מה שכן, יש חוק בקשר למצלמות:
——————-חוק מספר 16: אל תתנו לאנשים לתעד אתכם———–
אני יסביר למה:
עם כמה שהבני אדם טיפשים יש להם קצת שכל.
אם הם יראו אתכם בתמונה של 1967 ואז בתמונה של 2011 יהיה להם קצת מוזר שלא הישתנתם.
אז זהו זה.
"טוב, זה לא הזמן למשחקים… השיעור שלך יהיה בשמונה." ניסיתי להתרחק ממנה כמה שיותר.
"אוקיי, זה אומר עוד…." היא בדקה בפלאפון שלה. "שעה וחצי."
"טוב, אז אני ילך עכשיו אם לא אכפת לך…"
"לאן?"
"לבית שלי…" נעצרתי ליד הדלת.
"שלך או של מייגן?"
"אוי ג'ון…"
"בסדר, בסדר! רק אל תשכח מי יותר סקסית!!!" היא צעקה כשסגרתי את הדלת.
נאנחתי והלכתי למכונית שלי.
אז שיקרתי, אני לא הולך לבית שלי.
לא ידעתי למה, אבל הייתי חייב לדעת מה ההודעה שמייגן שלחה לי מוקדם יותר אמרה.
נעצרתי מול הבית שלה וניסיתי להתרכז בקולות שהיו שם.
ההורים שלה היו בסלון כנראה ראו טלוויזיה והיא הייתה בחדר שלה.
החלטתי לעלות מהדרך היותר בטוחה בשביל ערפד כמוני.
נעלתי את המכונית שלי ופניתי לחלון של מייגן.
ראיתי שהוא פתוח וחייכתי.
בחנתי אם אף אחד לא רואה אותי וקפצתי ישר לגג של החדר של מייגן.
הצצתי בדרך מה היא עושה שם.
היא ישנה.
"אוקיי, זה עכשיו או לעולם לא,פיטר…" אמרתי לעצמי כשאזרתי אומץ ונכנסתי לחדר שלה.
ראיתי את הכל די ברור בהתחשב בעובדה שהיה חושך גמור.
וכשבאתי להעיר את מייגן שמעתי שהיא ממלמלת משהו.
"… ברו… ברוק…" היא מלמלה את השם של החזיר.
"…פיט…" היא המשיכה וניסיתי להקשיב יותר אבל בדיוק אז החלקתי וכמעט נפלתי על מייגן.
אבל הספקתי לסובב את הגוף שלי כך שנפלתי לרצפה.
"אווץ'…" נאנקתי והתרוממתי מהרצפה.
לקחתי את הפלאפון שלי ושוב בחנתי את ההודעה שהיא שלחה לי.
' פיט, זאת מייגן. רציתי לספר לך משהו בקשר לחקירה… תתקשר אליי כשתוכל…;) '
מה היא גילתה? –הסתקרנתי כ"כ עד שהגעתי למצב שאני בוהה בה.
לפתע השעון המעורר שלה צלצל בקולי קולות.
"שיט!" מלמלתי בשקט כשניסיתי למצוא מקום להתחבא בו וכשמייגן מתחילה להתעורר.
לא ידעתי מה לעשות ופשוט נתלתי על התיקרה עם הציפוניים כשאני עם הפנים למייגן והגב לתקרה.
"שיט! אני צריכה לקום, יש לי שיעור!!!!" מייגן צווחה וקמה במהירות מהמיטה שלה.
היא הדליקה את הטלוויזיה על ערוץ החדשות והתחילה לארגן את המיטה שלה.
בחדשות היו כל הדיווחים על אמלי- הנערה שנירצחה.
"אם כן, כמה מהחוקרים סוברים שזה לא היה בן אדם רגיל שרצח אותה אלא אגדה מיסטית בשם ערפד." איש החדשות אמר בטון משעמם.
החזרתי את מבטי לעבר מייגן ופערתי את פי.
היא הייתה רק עם חזיה ותחתונים.
הסומק התפשט בפניי והפנתי את מבטי הצידה.
לאחר ששמעתי את דלת החדר נטרקת החזרתי את מבטי.
מייגן כבר יצאה.
ירדתי לרצפה וראיתי שהיא שמה פלייר שנראה לי מוכר על השולחן שלה.
כשהתקרבתי הייתי בשוק.
זה היה הפלייר של השיעור של ג'ון וויליארד ההוא.
זה מה שהיה חסר לי, שמייגן תלך למקום מסוכן כמו זה!!
הייתי חייב לעשות משהו ומהר.
אבל משהו עצר אותי.
הפלאפון שלי צלצל.
"הלו?" עניתי למספר החסום.
"פיטר, אם אתה רוצה לראות אי פעם את מייגן תצטרך לעשות מה שנאמר לך, מובן?" נישמע קול עבה ומטושטש דרך הטלפון.
קפאתי במקום.

ההמשך יבוא….