הלן והלנה פרק 2, בבקשה תקראו ותגיבו

ברגע שראו את האישה העומדת בדלת התחילו הלנה והלן לרוץ במהירות, עוד לפני שהגיעו לכביש הראשי היוצא מן הקיבוץ, החל לרדת גשם, אך זה היה גשם שונה, הוא התחיל בבת אחת ללא שום ה זהרה וטיפטף בטיפותצ ענקיות והפיל גושי ברד בגודל של כדורי טניס. היה ברור שהמטרייה הקטנטנה של הלן לא תחזיק מעמד הרבה זמן, ואכן כעבור חמש דקות, הן רצו חשופות לכול.
כשהגיעו לצומת ראו שכול העובדים שבונים את הכיכר מצאו כבר מחשה מפנ הגשם, אך הלנה לא הסכימה לעצור, עם היא רוצה אותן היא תצתרך לבוא לקחת אותן!
"הלנה" קראה הלן, אך הלנה לא התייחסה. "הלנה, אפשר לעצור עכשיו" הלן ראתה שאחותה לא עוצרת ונעמדה ללא תזוזה, הלנה מיד לקחה את ידה וגררה אותה בחוזק כזה שהלן נפלה לריצפה, לא משנה כמה רצתה, היא לא יכולה להביס את אחותה הגדולה. "הלנה די!" רק אז הלנה נעצרה והביטה באחותה, על פניה הבעת פחד, חשש, ובמיוחד צער. "חיייבים ללכת, חייבים ללכת" מלמלה שוב ושוב הלנה עד שהרגיע אותה הלן והאראתה לה שהן כבר בתחנת האוטובוס ושהאוטובוס יגע בקרוב."סליחה הלן, אני כול כך מצטערת" וכך ישבו שם האחיות ובכו אחת על השניה עד שהאוטובוס הגיע.
כשעלו על האוטבוס נברה הלנה בכיסה ובתיקה בחיפוש אחר כסף, הנהג שספק ריחם עליהן וספק רצה לצאת לדרך, אמר לה שתשלם אחר כך. הנהג שאל לאן הן רוצות להגיע והן ענו שלא אכפת להן לאן, רק שהיה רחוק. הן התיישבו באוטובוס הכמעט ריק וניסו להירגע. הלן נרדמה בקלות למרות שהייתה זאת שעת יום, ואילו הלנה ישבה מחובקת עם אחותה והאזינה לשירים שברדיו.
לאט לאט התרוקן האוטובוס, עד שנשארו רק שתי האחיות והנהג, כמובן. "מצאת את הכסף?" שאל הנהג וגרם להלנה להסס טיפה, "ילדה, מצאת את הכסף?" שאל הנהג שוב, והלנה הנידה קלות בראשה לשלילהע, "אין לי כסף". הנהג התעצבן ועצר את האוטובוס. הלנה העירה את הלן ובלת ברירה יצאו שניהן מהאוטובוס ומצאו את עצמן בשום מקום.