הלוחמים והסוד הכמוס, פרק שני P:

בפרק הראשון:
"אוי, אוי, אוי, תיראו מי בא! שני לוזריות!" אמרה אמה וצחקה ואחריה גם לורה ורייצ'ל.
ו… בפרק השני^^:
"כן, מצחיק מאוד אמה, מצחיק!" כעסה קייט.
"אני יודעת, בעתיד אני בטוחה אהיה סטנדפיסטית ואני אכבל מיליון שקל עם כול
סטנד-אפ, ואתן? אתן תעבדו עלי ואני ישלם לכם מקסימום 30 שקל בחודש!" ירדה עליהם אמה וכול מי שהיה בכיתה צחק עליהם.
"הי, אמה! סתמי ת'פה ליפני שאני יסתום לך אותו!" פתאום נישמע קול מין הדלת. בדלת עמד ריק, אחד הילדים הקרירי לב שבבית ספר.
"וואו, הינה ה"גיבור" הגיע" אמרה אמה והמשיכה:"אתם ממש זוג יונים! אתה וקייט" צחקה.
"סתמי ת'פה שלך!" צעק ריק ורץ לעבר אמה במהירות ונתן לה סטירה חזקה ומצלצלת. אמה נפלה על הרצפה.
פתאום נהיה שקט מוחלט בכיתה, כולם מאוד נבהלו!
"עוד פעם אחת, עוד פעם אחת את תגידי משהו כזה, אני ייקח לך את הראש וידפוק אותו בקצה של השולחן! הבנת אותי?!" צעק ריק.
אמה לא ענתה. קייט הייתה בהלם! היא לא חשבה שריק יבוא להגן עליה ככה.
ריק יצא מהכיתה וקייט רצה אחריו.
"ריק! ריק!" עצרה אותו.
"מה?" עצר ריק ושאל.
"אממ… תודה לך, על זה שהגנת עלי, אבל לא הייתה צריך להגזים ככה." אמרה קייט בתמימות וחיברה את ידיה יחד ושמה אותם על שפתיה.
"אני לא הגנתי עליך, פשוט היא דיברה עלי ואני לא אוהב את זה." אמר ריק בקור לב והמשיך ללכת במסדרון הריק והחצי חשוך.
בינתיים בכיתה עדיין שורר שקט עד שלורה, אחת משלושת הבנות החשות נפלה על הברכיים וגלגלה את אמה על הגב. אמה הייתה בלי הכרה בגלל שנפלה על הראש.
"תיקראו מהר למורה! מהר!" צעקה לורה.
כמה בנים רצו מהר ללמטה למזכירות ומהר סיפרו מה קרה, המזכירה קראה לרופא בית הספר והוא מהר עלה לכיתה.
"היא רק איבדה את ההכרה, שום דבר אחר רציני לא קרא לה." ענה הרופא "מישהו צריך לבוא ולקחת אותה הביתה שתנוח." אמר.
הוריה של אמה הגיעו ולקחו אותה הביתה. לאחר חמש דקות היה צלצול ודוד, יגאל ואדם (כמה בנים מהכיתה) התפרצו לכיתה ליפני שהמורה באה.
"שלום ילדים, נא לשבת במקומותיכם." אמרה המורה.
כל הילדים ישבו במקומותיהם וגם קייט.
'איפה ריק?' חשבה לעצמה קייט כי לא ראתה את ריק בכיתה.
"המורה?" שאלה קייט.
"כן?"
"איפה ריק?" שאלה קייט בתמימות.
"הוא עכשיו אצל המנהל, בבירור." אמרה המנהלת "ועכשיו שבי בבקשה." אמרה.
קייט ישבה ובדאגה חשבה על ריק.

סוף סוף הגיע סוף יום.

"קייט! קייט!" קראה מילי לקייט כאשר ראתה אותה בשביל שהוביל מי שער בית ספר עד לדלת כניסה של בית ספר.
"היי." אמרה קייט לעבר מילי.
"הבנים שאלו אותי ואותך עם אני ואת רוצות ללכת ביחד איתם לפארק פרסינוס, אז.. רוצה?"
"אממ… אני חושבת שכן." אמרה קייט.
לאחר כ-20 דקות מילי, קייט, אדם יגאל ודוד היו כבר בפארק. הם קנו שם שערות סבתא ונהנו מתחת לצל של עץ גדול שהיה בפארק…