הלוחמים והסוד הכמוס, פרק שלישי.

בפרק השני:
לאחר כ-20 דקות מילי, קייט, אדם יגאל ודוד היו כבר בפארק. הם קנו שם שערות סבתא ונהנו מתחת לצל של עץ גדול.

פרק שלישי:
לאחר כ-20 דקות מילי, קייט, אדם יגאל ודוד היו כבר בפארק. הם קנו שם שערות סבתא ונהנו ואז כאשר ישבו בצל על ספסל גדול מילי שאלה:"למה ריק לא בא?"
"לא יודע, הוא אמר שהוא לא רוצה" אמר דוד. קייט התחילה לדאוג ושוב שמה את אצבעותיה על שפתיה.
"אוף, הריק הזה מעצבן, קר לב ובכלל חש את עצמו כול הזמן!" אמרה מילי בכעס.
"מה הקשר חש? מאיפה לך, אולי יש לו בעיות במשפחה או בעיות נפשיות כלשהן, את ישר קובעת מי מה מי בלי לחקור אותו טוב!" אמרה קייט בכעס.
"טוב, מה את מתנפלת? אני חושבת שהוא ילד קר בלי שום רגשות!" טענה מילי.
"אבל… רגע, מישהו ראה לפחות פעם אחת את הוריו?" שאל יגאל.
"אני לא" אמר דוד
"גם אני לא" אמר אדם.
"רואה? אולי אין לו בכלל הורים. אז בגלל זה הוא לבד, בגלל זה הוא קר. אני בטוחה שגם את היית כזאת קרה עם לא היו לך הורים." אמרה קייט בכעס.
"אני לפחות הייתי מנסה למצוא הורים!" אמרה מילי והמשיכה:"והוא סתם ילד בדד, שלא יודע בכלל מה משמעות חייו! וגם.. עם אף אחד אף פעם לא ראה את הוריו, זה לא אומר שאין לו אותם." אמרה מילי.
"איכס, איזה מגעילה את! ולמה אנחנו בכלל חברות?!"
"מה מגעילה? אני חושבת את מה שאני חושבת וזאת זכותי!"
"אבל את לא צריכה לספר את זה לכול העולם! עם יש לך מחשבות או רגשות כלפי מישהו אז תישמרי אותם לעצמך, אל תגידי את זה לכולם!"
"טוב נימאס לי לריב איתך… את סתם נדחפת לי בחיים, עם את כול כך אוהבת אותו אז לכי אליו ותבררי מה עובר עליו, אני בכלל לא מעוניינת בעתיד שלו והוא בכללי לא מעניין אותי, שלום ולהתראות!" אמרה מילי, קמה והלכה בהליכה מהירה ותוך זמן קצר נעלמה מהמקום.
יגאל נשף בהקלה. אך קייט לא יכלה להירגע, היא לא האמינה שחברה כול כך טובה שלה יכלה להיות כזאת מגעילה וקרה כלפי אנשים אחרים. קייט גם קמה ממקומה והלכה מהמקום.
היא התכוונה ללכת לביתו של ריק ולברר מה קורא לו.
היא הלכה לפי הכתובת שהיה לה כתוב בדף קשר. היא הגיע למקום קר ואפל. היו שם הרבה חתולים שחורים וכלבים משוחררים.
"היי, תיראו מי בא פה, ילדה קטנה ומסכנה, רוצה אולי ללכת איתנו?" שאל פתאום נער את קייט כאשר עברה ברחוב האפל.
"לא, אני הולכת לידיד, בבקשה אל תפריעו לי." אמרה קייט.
הנער וחבריו התקרבו לעברה.
"נו בואי אלינו, אנחנו לא נעשה לך כלום!" צעק הנער וחזק אחז בידה והפיל את קייט על הרצפה כאשר היה לידה.
"היי! תעזוב אותי כלב משריח!" צעקה קייט.
"איך קראת לי?!" צעק בכעס.
"הי, תעזוב אותה!" נישמע פתאום קול מין האפלה.
"מי אתה?!" צעק הנער בכעס והסתכל סביב.
פתאום מישהו התחיל להופיע מהאופק.
"זה ריק! בואו נעוף מי פה!" צעק אחד החברים של הנער. שלושת הנערים נבהלו ותוך זמן קצר כבר לא היו בסביבה.
"את בסדר? מה את עושה פה בכלל?" שאל ריק ועזר לקייט לקום.
"אני בדיוק חיפשתי אותך, אני רוצה לדבר איתך על משהו." אמרה קייט בתמימות.
"טוב, אז בואי אחרי," אמר ריק
תוך 5 דקות קייט וריק הופיעו ליד בניין ישן וריק ניכנס לתוכו וקייט אחריו. הם עלו כמה מדרגות ואז הם ראו דלת די גדולה מלפניהם. ריק פתח אותה מי בלי להשתמש במפתח והם נכנסו לבית קטן, ריק סגר את הדלת והלך לחדרו. קייט ישבה על מיטתו הקטנה של ריק וסיפרה את מה שמילי אמרה עליו.
"וזהו? זה מה שרצית להגיד לי?" שאל ריק.
"זה לא פוגע בך?" שאלה קייט.
"אני כבר רגיל לזה, אני יודע שאני מתנהג ככה קר ואני רגיל שאנשים אומרים לי את זה. אז… זה הדבר היחידי שרצית לדבר איתי עליו?" אמר ריק.
"כן." אמרה קייט וכבר תכננה ללכת הביתה.
"אז גם לי יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו." אמר ריק…