הלב האנושי, והמלכה-פרק 3

איך חיים בתור סטראוטיפ? זו הייתה שאלה שאדוארד שאל את עצמו יותר מפעם אחת. הוא הבן המושלם, האחד שמקשיב לאביו. השאלה היא: האם הוא באמת מקשיב לאביו? לאורך השנים אדוארד פיתח את הדרך שלו "להקשיב" לאביו. הוא סנן את הדברים. לפעמים הוא החל להבין שאביו מחדיר סימנים קטנים לאי המוסריות שלו בראיונות, הכרזות וכו'. אדוארד התמיד לשמוע אותן.
לצערו, הוא לא תמיד נכח. כמה שהיה שמח, בהחלט מאושר מעבר לכל דבר, להיות בכל נאום והכרזה של אביו-הוא צריך להתאמן. למרות הגישה של רבים מאנשי הקרום שמעדיפים לא להתקרב לזירת הלחימה, הלחימה הרגיעה את אד. מאמניו, לא כמו אביו, היו דמות מוסרית ותומכת שלמדה אותו כל מה שידע היום. טוב, חוץ מהדברים שדודו לימדו, אבל זה סיפור ליום אחר.
הוא נכנס לחדר האימונים הגדול שנמצא לטעמו הרבה יותר מדי רחוק מחדרו, אבל הוא לא אמר זאת לאביו. חדר האימונים לא היה חדר מפואר, כנראה החדר הכי פחות מפואר בביתם חוץ ממשכן המשרתים. הקירות לא נצבעו, הם נשארו בגוון האבן האפורה והמאיימת שלהם, וחוץ מרצפה שכוסתה בעץ וארוך נשק לא היה שם הרבה. הפשטות של המקום הרגיע את עצביו המעוצבנים של אד, הרי אחרי הכל לפני מספר דקות דיבר עם אביו, והוא בהחלט לא אהב שום שיחה שלו עם האיש הזה. מאמנו,
"אתה צריך להתחתן מתישהו אתה יודע…" אביו אפילו לא הרים את מבטו כשאמר את המילים האלו, הוא כבר ציפה לתגובה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שאביו מעלה את הנושא, וזה בהחלט לא היה קשור במסורת או כל דבר מהסוג הזה. אביו רצה שיתחתן עם מישהי חזקה, כדי שהוא, לא אד, יהיה חזק יותר. וכמובן אביו אהב ילדים. הוא אהב ילדים אבל שנא כל דבר אחר. אפשר היה לומר שילדים היו חולשתו היחידה, אבל גם לא חולשה שהשפיע עליו כמו שחולשות אחרות, משפיעות על בני אדם.
"אני לא עומד להתחתן, אני עסוק בלהתאמן ובגלל זה לא אהיה בעל טוב.", במילים אלו הוא יצא מהחדר. לא היה לו מצב רוח לשיחה מהסוג הזה. אף פעם לא היה לו מצב רוח לשיחות מהסוג הזה.
מאמנו, רייק, נכנס לחדר האימונים כמה דקות אחרי אד. "מאד מפתיע לראות אותך פה בעשר בלילה…", כמובן שאמר זאת בנימה סרקסטית. זו הייתה אחת מיני פעמים רבות שברח משיחה עם אביו לחדר האימונים.
"הוא רוצה שאני אתחתן." אד לא הסתכל בפניו של רייק אבל כבר ידע איזו הבעה יושבת על פניו. רייק היה גבוה בהרבה מאד, הוא היה גבוה בהרבה מכולם. הוא היה גבר בשנות ה-30 לחייו, והקדיש את חייו לאד. דבר שאד מעולם לא הבין. חוץ מגובהו שייחדה אותו, הייתה גם צלקת ארוכה ועמוקה שחצתה את פניו ומעט מצווארו, מה שגרם לרבים לפחד ממנו. אבל אד גדל עם רייק, ורייק היה הדבר הכי קרוב לאב שהיה לו. אד ידע שעל פניו עומדת הבעה של שעשוע.
"ומה הבעיה בנישואים?", הוא אמר מנסה לעצור את הצחוק.
"מה הבעיה? אני אסביר. הוא רוצה שאני אתחתן עם אצילה מהשמיים, או מהקרום, כדי שהוא יהיה אפילו חזק יותר ממה שהוא עכשיו ואני אתקע בנישואים חסרי אהבה. שלא להזכיר את העובדה שאני רק בן 19 ולא מוכן להיות אב בגיל 21." אד ניסה לאפק את עצמו במילותיו, בדרך כלל הוא לא התפרץ ככה.
"אד שלי, אני מבטיחה שאתה לא עומד להתחתן בגיל 19. אני לא אתן לזה לקרות, אתה עוד לא חזק מספיק כדי להגן על מישהו.", רייק ידע שהוא נוגע בנקודה שמשעשע אותו לגעת בה, ומעצבן את אד מאד.
"ברור שאני חזק מספיק! אבל זה לא העניין…" הוא היה מתוסכל, לא היה לו חשק להיות מקור של מישהו לשעשוע.
"אד, אתה לא עומד להתחתן בגיל 19.", הוא חזר, "יש משהו אחר שאתה צריך לעשות בגיל הזה…ואני מבטיח שהוא מלהיב הרבה יותר מחתונה.", במילים אלו הוא יצא מהחדר.