הירח במלואו, והעטלף במעופו-7

~ג'ו~
משהו בילד הזה ממש לא בסדר, אבל לא יכול להיות ש… אולי הוא… זאב…
אני מקווה שלא, כבר הכרתי מישהו שנרצח על ידי היצורים הנוראים האלה, ואני לא מוכנה להשאיר את אבא ואליסה לבד. עדיין לא התרגלתי לרעיון שאני ערפדה, שלא לדבר על זה שיש אנשי זאב שכל אחד ואחד מהם רק רוצה לקרוע את הראש שלי מעלי. הנער הזה כנראה כבר יודע מה אני, אחרת הוא לא היה בוהה בי ככה. נקווה רק שהוא לא יעקוב אחרי לבית שלי, אני שולטת בכוחות הערפדיים שלי כבר די טוב, אבל אם אני אצטרך להגן על אבא ואליסה מפני להקת זאבים ענקיים הסיכוי שלי נמוך מאוד. אני צריכה לתכנן תוכנית… אולי עם אני אצליח להוביל אותם למלכודת כלשהי… "מה קרה?" אני קופצת שקול נשמע מאחורי, אני מסתובבת ומולי עומד נער עם שיער חום ועיניים בגוון שוקולדי. פניו זועפים אבל משהו בעיניו נראה לי מוכר. "מה?" אני שואלת בבלבול "את נראית מוטרדת. וראיתי שהילד המוזר ההוא בהה גם בך. ריציתי לשאול עם יש לך מושג מה קורה? כי ראיתי שדיברת איתו" רואים אליו שהוא מתכוון ליותר ממה שהוא אומר. "כן…" אני אומרת בהסיח דעת, "אני ראיטו דרך אגב" הוא מושיט את ידו ללחיצה "ג'ו" אני משיבה, הוא צוחק לרגע, ואז אני רואה הבזק של שניים צחורות מידי, מעט מחודדות בקצה.
הוא גם ערפד.
בנוסף הוא כנראה הראה לי את זה בכוונה. הניבים נשלפים באופן רצוני, אבל הוא לא הוציא אותם במלוא האורך, אחרת הם היו מבצבצים מתחת לשפה העליונה שלו. אבל מספיק בשביל שאני אזהה מה הוא, מבי מרצין לפתע, הוא מהנהן, מאשר שהבנתי. אנחנו מתקדמים לאט על פינה יותר שקטה. "יש כאן זאבים" אני אומרת, נראה לי הוגן להזהיר אותו. מבט מופתע נראה לשבריר שנייה על פניו, ואז הן מרצינות "הילד שבהה בנו?" הוא שואל אני מהנהנת. "מה את מתכוונת לעשות?" הוא מקמט את מצחו. "אין לי מושג, אבל זה לא יהיה כרוך בלמות." אני מוסיפה, הוא מביט בי במבט מאשר "תוכנית טובה."
***
אני יושב מול לוק על הספה. "אז אתה אומר לי שקבעת להיפגש עם אשת זאב שאתה אפילו לא יודע את שמה?" הוא שואל. "במבט לאחור אולי הייתי צריך לשאול יותר שאלות…" אני אומר, "אתה לפחות יודע עם יש לה להקה?" הוא נאנח. אני שותק. "טוב זה ממש לא הזמן להיות בררנים בקשר לבעלי ברית" הוא קם ומביט בשעון היד שלו, שמצביע על השעה ארבע אחר-הצהריים. ואז מבטו מבזיק ללוח השנה שתלוי על הקיר, התאריכים של מחר ושלושת הימים שאחריו מוקפים בעיגול אדום. סימן לירח המלא. "בפעם הבאה תדבר איתי על הדברים האלה קודם טוב?" הוא נראה טיפה לחוץ. "לוק הכל בסדר?" הוא מנער את ראשו קלות. "כן זה… פשוט תיזהר יותר בפעם הבאה…" החיוך הרגיל חוזר לשפתיו. והוא ניגש למטבח הקטן. ומוציא סליים ירוק ומלא גושים בתוך צלחת, או כמו שלוק מעדיף לקרוא לזה. אוכל טבעוני.
"מצאתי מתכון חדש באיזה ספר ו…" הוא מחייך "זה יותר טעים ממה שזה נראה" את האמת יכול להיות שזה באמת מתכון טוב, אבל לוק יודע לבשל כמו שצב ים יודע לטפס על עצים. הוא שם את הצלת על השולחן
"נקווה שאתה רעב"