היער המכושף פרק ראשון-התחלה חדשה
"טורקיז, את יודעת לאחרונה בזבזנו כמות מאוד קטנה של חלב קסם?!" שאלה פיה שמנמנה
בעלת לחיים וורודות.
טורקיז היתה הפיה שישבה מולה והיא לעסה שרף מיפל בקולי קולות" נו אז מה? כך אנו מבזבזות פחות עלי מנתה." הפיה השמנמנה שקראו לה רובינה רתחה מזהם" טורקיז! זאת
אומרת ש…ש…שיש פחות תינוקות פיות וזאת אומרת שאולי כעבור כמה זמן יפסיקו להגיעה
תינוקות פיות!" רובינה פרצה בבכי מר וטורקיז הסמיקה בבושה ופניה נראו כמו תפוח בשל.
טורקיז ניגשה אל רובינה בראש מושפל ובצער רב ואמרה"אל תדאגי רובינה יקירתי,הכל יהיה
בסדר המלכה לא תאפשר שיקרו כאלה דברים. טוב, בוי נחזור לחשבונות של ארץ פרוסט…"
הן שבו לעבודה עדיין נסערות.
הרוח החמימה נשבה הפעם הרבה יותר חזק לכן פתחה את החלון ולשם עף פרח קטן ולבן
פרח לוטוס. טורקיז ורובינה קמו הן מיהו ליפתוח את החלון בצד השני של החדר ואז שבו
להתבונן בפרח המרחף.
רובינה לא התאפקה ונגעה בו ותחושה נעימה מאד מילאה אותה, טורקיז כעסה" אסור לגעת !
אי אפשאר להתאפק?" רובינה ענתה לה" לא יכולתי תגעי פעם אחת זו תחושה נהדרת!"
טורקיז החליתה לנסות מפני שפניה של רובינה היו באמת מאושרות!
טורקיז אושיטה את ידה החמימה למגע וכמעט נגעה בפרח אך היא לא הספיקה מפני שפרח הלוטוס אף לעבר העץ.
רובינה הזילה דמעה ופניה לא נשארו מאושרות . היא רצתה שהפרח ישאר אצלן אח כנראה הגורל קבע אחרת.טורקיז לא בכתה היא רק אמרה" זו התקווה האחרונה של היער המכושף"
ואז הן פנו להתארגן כי עוד מעט יקראו להן לבוא ולכל היצורים בממלכה כדי לצפות בפרח שיהפוך לפיה חדשה והתקווה האחרונה.
תגובות (5)
תקראו את הסיפור בבקשה! אבל קודם את ההקדמה,בבקשה!
מישהו בבקשה תקראו את ההקדמה ואת הסיפור ותגיבו
פרק חדש!!! שווה לקרוא ויש גם הקדמה!
בואי*
מיהרו*
לפתוח*
אפשר*
הושיטה*
אך*
חסרים מעט סימני פיסוק ויש מקומות בסיפור שהשורה יורדת ללא כל צורך. המרכאות דיי מבלבלות כשהם מוצמדות למילה שלפניי.
התיאורים קצת רופפים ודיי קשה לקרוא ככה.
וזה הכל.
אבל תמשיכי ואני מקווה שאת מבינה שזה בסך הכל ביקורת בונה!! ♥
(נ.ב. אשמח אם תקראי את הסיפורים שלי…)
בטח תודה פשוט שכחתי