Moon Llight

פרק אולטרה קצר, אבל לא יכולתי לוותר על ההזדמנות לסוף הכי אדיר של פרק. כאילו, אי פעם. https://www.google.com/url?q=https://www.tale.co.il/%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599-%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA/%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599-%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%2596%25D7%2599%25D7%2594/%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%2593%25D7%259F-%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2597%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2591-%25D7%25A0%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%25AA-%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%259C-%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2597%25D7%25A7-%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D-%25D79.html&sa=U&ei=ffGaU_i4J6-S7AaY6oHoCg&ved=0CAYQFjAA&client=internal-uds-cse&usg=AFQjCNHRdgddU_IdKw2wg6Yfw5DsMU9mwg קישור לפרק השני, בו ריין מופיעה בפעם הראשונה.

היסודן האחרון 64 חלק א'- ביצת דרקון ונזר ענפים

Moon Llight 13/06/2014 3 תגובות

פרק אולטרה קצר, אבל לא יכולתי לוותר על ההזדמנות לסוף הכי אדיר של פרק. כאילו, אי פעם. https://www.google.com/url?q=https://www.tale.co.il/%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599-%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA/%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599-%25D7%25A4%25D7%25A0%25D7%2598%25D7%2596%25D7%2599%25D7%2594/%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%2593%25D7%259F-%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2597%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259F-%25D7%2591-%25D7%25A0%25D7%25A2%25D7%25A8%25D7%25AA-%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%259C-%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%2597%25D7%25A7-%25D7%259E%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D-%25D79.html&sa=U&ei=ffGaU_i4J6-S7AaY6oHoCg&ved=0CAYQFjAA&client=internal-uds-cse&usg=AFQjCNHRdgddU_IdKw2wg6Yfw5DsMU9mwg קישור לפרק השני, בו ריין מופיעה בפעם הראשונה.

אני הולך ביער, הצעדים שלי רכים וחרישיים: הרגליים היחפות שלי לא משמיעות שום צליל כשהן דורכות על העלים הצבעוניים שמכסים את הקרקע. כתום, חום, צהוב אדום. כל צבעי השלכת שם.
צליל של צחוק קטנטן נשמע ליד האוזן שלי, פיה עומדת שם. היא צוחקת על הבגדים המשונים שלי. עשוים מאותו חומר סנטטי ומוזר.
היא תופסת באצבע שלי, ומובילה אותי אל עץ שגזעו כל כך עבה שלפחות חמישה-עשר אנשים ידרשו כדי להקיף אותו, במידה והם עומדים זה-לצד-זה בידיים פרושות לצדדים, יד של האחד אוחזת בידו של השני. יש חור בגזע שלו, מספיק גדול בשבילי לעבור שם. ואני עובר. הגזע חלול, וקירותיו הפנמיים מרוצפים בבתים קטנים עשוים פרחים וענף קטנטן פה ושם. מכל עבר מרחפות פיות לבושות בבגדי עלים כמו זאת שהראתה לי את הדרך לכאן, כל אחת מהן בערך בגודל של האצבע שלי. אותה פיה שפגשתי בחוץ, פניה עדינות ושערה חום-זהוב, מראה לי משהו שנח בתוך אחד מהשקעים בחלק הפנימי של העץ. בגדי עלים למידותי שלי. היא מראה לי כיצד ללבוש את החולצה העשויה עלים גדולים וירוקים תפורים אלו לאלו, ואת המכנסיים הנפוכים העשוים שכבות על גבי שכבות של עלי כותרת דקיקים, אני נועל נעלי עלים, והיא מניחה נזר עשוי ענפים על ראשי העטור שיער חום. אז ככה זה מרגיש ללבוש עננים.
עשרות פיות מרחפות סביבי, אני יוצר להן פסלי קרח דקיקים, שנמסים ברגע שנוגעים בהם. זה מצחיק אותן.
אחת מהן, בעלת שיער זהוב ועשיר שמתעופף סביבה כשהיא עומדת, מראה לי משהו אליפטי שנח על הקרקע. אני לוקח את הביצה בידי. זאת ביצת דרקון.
מהפתח נכנסת עוד חיה, שועל סגול וקטן. הוא נושך את רגלי במעשה של זדון ותופס את הביצה כשזו נופלת מידי, הוא מחזיק אותה בזנבו ורץ החוצה. אני רץ אחריו. הוא מדלג בפיתולים ומתגרה בי לשם ההנאה בלבד, אני חייב לתפוס אותו.
הוא יותר מהיר ממני, אך הביצה יקרת ערך מכדי שאתן לה לשועל לגנוב אותה.

אני מזדקף במיטה, חשוך. אבל משהו העיר אותי מהחלום המוזר הזה,
"אתה עצוב?" שאל קול. אני לא יכול לראות אותה, אבל אני מזהה את הקול. הקול שאמר בדיוק מה שאמר באותה פעם ראשונה שנפגשנו. צליל חריקה ארוך נשמע כשהדלת נפתחת, ופנס נדלק. ריין מאירה על פניה העטורות חיוך ממזרי ומוכר.
"שמעתי שאתה צריך סנגור."