הילד בקרח פרק -4 תוקן(עבר הגייה)

פרק-4

עפנו מעל מדינת הקרח "קראילנד", הקפוא בארצות הברית שנוצרה אחרי המלחמה הנורא על ידי ערפדי הקרח. המדינה הזו נוצרה על שטח רדיו אקטיבי, אבל עבר מספיק זמן מאז והקרח גם היה מספיק עבה, מה גם שערפדים לא ניזוקים בקלות מחומרים רדיו אקטיביים, חיות הקוטב הדרומי והצפוני גם חיו כאן לאחר שבגלל התחממות הגלובלית ומלחמת העולם השלישית והגרעינית שגרמו למזגי אוויר מוזרים בעולם ולהתחממות שגרמה לחצי מיבשות הגדולות ביותר בעולם הקוטב הדרומי והצפוני להפשיר כמעט לגמרי, מה שהעלה את פני הים והעלים חלקים נרחבים ממדינות רבות וגם איים, זה כמובן גרם גם כמעט להכחדות מוחלטת של היצורים החיים בקרח, אבל רונלד ערפד הקרח המודרני הראשון בעולם מצא פתרון, פתרון לו ולשושלת המוזרה שלו וגם לחיות הנכחדות. ערפדי קרח הם זן יחיד ומיוחד ועל טבעי יותר מעל טבעי לחלוטין, מכיון שלערפדים רגילים יש דם קר כמו לזוחלים, אנחנו לא אמורים להצליח לסבול את הקור כי אין לנו חימום טבעי, אבל ערפדי הקרח שהיו זן יחיד במינו בעולמנו כן יכלו ורצו לחיות בו, בנו של "אליטיס" ערפד העל מת מסטר על, הראשון שהצליח לקבל כוחות של שליטה בקרח, הוא היה רונלד והוא היה ערפד מודרני שהצליח ליצור שושלת שלמה של ערפדים מסוג זה כנגד כול הסיכויים וגם ליצור להם שטח ענק רק שלהם לחיות בוא.
הסתכלתי מבעד לשמשת ההליקופטר ויכולתי לראות את "המבצר". המבצר הוא בעצם בית כלא ענק של על טבעי בו העל טבעים הכי מסוכנים שביצעו את הפשעים הכי חמורים ואי אפשר היה להרוג אותם נמצאו. המבצר היה בגובה של שישים קומות הוא היה עגול והיה ניראה כאילו טבעות ברזל גדולות היו מקיפות אותו, קשה היה לשים לב אליו מממבט ראשון בטח לא מלמעלה, כי הוא היה לבן ומוקף בשלג לבן, כך שהוא היה נעלם מין העין וזו בעצם הייתה המטרה. ההליקופטר התחיל להוריד גובה וכבר יכולתי לראות את רונלד ועוד דמויות שחורות מחכות לנו למטה בשדה התעופה הקפוא של המבצר.
ההליקופטר נחת וירדתי ממנו רואה את רונלד שהיה לבוש במעיל פרווה לבן ומחמם, לרונלד היו עיינים ירוקות שער צהוב קוצי קצר וגוון גוף לבן עד שהוא כמעט היה נעלם בקרח. מאחוריו עמדו חמישה מאבטחים לבושים בחליפות מחוממות וכמובן לא וויתרו על משקפי השמש על אף שבאזור הזה היה אפשר בקושי לראות את השמש. רונלד ניגש אלי וחיבק אותי בחום "כשמעתי ממך בטלפון הייתי מופתע, מה מביא אותך הנה אחרי כול כך הרבה שנים?" הסתכלתי עליו במבט מעט עצוב ואמרתי "אתה יודע למה בתי" נשמתי עמוק פעם אחת ואמרתי "עברו יותר מ47 שנים מאז.." לא המשכתי את המשפט, רונלד כבר הבין הכול "אתה באת הנה כדי לראות אותו?" הנהנתי לשלילה "אני באתי הנה כדי לקחת אותו" רונלד היה נירא קצת מופתע וגם מעט חושש, וזה לא שלא היה לו על מה גם אני חששתי "אם אתה לוקח אותו סוף סוף תחשוב טוב איך אתה עושה את זה, הרי ברור מה עלולות להיות ההשלכות לכך" הסתכלתי עליו ברצינות ואמרתי" אני מודע לכך" "אם כך! נצטרך להתכונן היטב לאירוע הזה. אני אקח אותך לתא שלו אבל אשחרר אותו רק אחרי שאארגן קבוצה מספיק חזקה כדי להתמודד עם מה שלא יהיה" הסכמתי .

עברנו במסדרונות העגולים המחוממים, ולמרות שבתוך הבניין היה חימום היה אפשר לראות בברור על דלתות הברזל הגדולות של התאים השומרים על האסירים גבישי קרח גדולים, ידעתי שאולי פה חיים וחם אבל בתוך התאים הכול היה קפוא לחלוטין, נכנסנו לתוך פיר מעלית גדולה, ורונלד לחץ על קומה 1-, חוץ ממינוס אחד ראיתי שיש עד קומה שמונה אל תוך האדמה, המקום הזה באמת היה גדול לגובה ולעומק. הגענו לקומה מינוס אחד ויצאנו החוצה הקומות התת קרקעיות היו עוד יותר גדולות מהקומות העליונות, עברנו על פני כמה דלתות והיה קר למטה! אפילו במסדרון היה יותר קר מ מה שהיה למעלה, ועל הדלתות הענקיות היה גושי הקרח גדולים יותר שאחזו בכול הדלת וכנראה גם הקפיאו את המנעול, לאחר דקות נעמדנו מול דלת מסויימת קפואה לחלוטין ורונלד אמר "תקשיב אני פותח לך עכשיו את הדלת, אבל כשתכנס אל תיגע בכלום עד שאני והאנשים שלי נחזור עם תגבורת, אני יכול לסמוך עליך נכון?" "אני ניראה לך ילד רון?. אחכה לך אבל אל תתעכב יותר מדי" רונלד לא אמר דבר רק ניגש אל דלת הברזל הגדולה והניח את שתי ידיו עליה, הוא עצם עיניים והתרכז ותוך רגע כול הקרח על הדלת גלש למטה ונמס למים שהגיעו עד אליי ונעליי נרטבו, רונלד הלך שתי צעדים לאחור ואמר את שמו בקול רם, ראיתי שתי אורות אדומים נדלקים מעל הדלת וקול ממוחשב אמר:"ברוכים הבאים לתא כלא-333382", הדלת נפתחה בחריקה צורמת ועולם אחר ניגלה לפניי, חדר ענק! שכולו היה קפוא, גושי קרח ענקיים וגם הרצפה הייתה קרח הכול היה קרח עבה וחזק, נכנסתי ונתקפתי צמרמורת, אדים יצאו מפי, אבל למרות הקור לא הצתמררתי בגלל הקור אלה בגלל המחזה שראיתי מול עיניי, מבועת רצתי אל גוש קרח ענק במרכז החדר,וראיתי בתוכו את .