הילדה האסורה פרק 7

בעיניו ראיתי את לבן. לבן היה בבית של ליאו ביום שבה הוריו מתו בשרפה. ללבן היה מבט רצחני בעיניו. אף פעם לא ראיתי אותו ככה, הוא נראה כאילו הוא רצח מישהו. התחלתי לחשוד שזה גם מה שעשה.
"אוי ליאו אני כל כ מצטערת.."אמרתי בקול חנוק.
"הזאב הזה מסוכן.. אני לא יודע אם אני יכול להיות בסביביתו" ענה לי.
ואז התחלתי לשמוע קול במחשבותי. גם ליאו נראה כאילו הוא שומע אותו.
"אני מצטער על מה שעשיתי לפני שנים, אבל עכשיו מטרתי היא לעזור לכך ולך למצוא את סבא של קליפסו." ואז הבנתי שהקול היה של לבן. התיישבתי לידו וליטפתי אותו.
"לבן צודק. הוא היה האדם והחיה הכי קרוב לסבי אי פעם. סבי סיפר ללבן דברים שלא סיפר לאף אחד. אם אנחנו יכולים לסמוך על מישהו זה על לבן" אמרתי. זה נשמע לי טיעון הגיוני לגמרי כי לבן בכל זאת היה הזאב של סבי.. ועכשיו הזאב שלי.. אז אני אמורה לסמוך עליו וזה מה שאני אעשה.
"טוב אני אשתדל להתמודד אם לבן" אמר ליאו בקול שקט ולא בטוח.
ברגע שהיינו כבר ממש בתוך המערה התחלתי לראות כל מיני אבני חן יפיפיות. אבני חן כחולות, ירוקות, אדומות ושחורות. המראה היה מרהיב ובאמצע המערה עמד לוח אבן ועליו ספר.
ניגשתי לספר וראיתי בה את הדבר האחרון שציפיתי לראות.
ראיתי את סבי.