היי, אני ערפד (חלק ד')

הנחתי את הספר האדום האחרון על המדף העליון.
" סיימנו! " מחאתי כף. " תגידי…את אוהבת שמלות? " שאל סטאז. " אני… אמ… לא כלכך אוהבת אותם. למה שאלת? "
" סתם ככה. אם את לא אוהבת שמלות אז חצאיות את גם לא אוהבת? " הנהנתי. "אז" הוא חשב רגע קט. "למה באת דווקא לכאן?"
חשבתי קצת. "כי… איך להסביר. פשוט הרגשתי שיש כאן משהו מיוחד. שונה משאר בתי ספר. "
"אה, הבנתי.."
"טוב" אמרתי "סיימנו כאן וכדי שנתחיל ללכת." לקחתי את התיק ועמדתי ליד הדלת. "אתה בא? "
"כן, כן שניה. אני רק אסיים פה משהו."
"טוב, אז אני ארד למטה בינתיים."
" טוב. "
סגרתי את הדלת והלכתי לכיוון המדרגות. 'הוא נחמד, אבל למה הוא לא רצה לספר לי על הדבר השני?' חשבתי לעצמי. שקעתי כלכך במחשבות עד שלא שמתי לב ש…
"זהירות!" צעק קול, הוא הושיט את ידו ואחז בידי. "מה. מה קורה פה?" שאלתי, לא הבנתי מה קורה פה. ואז שמתי לב שכמעט נפלתי מהמדרגות. " אוי " אמרתי. צעדתי צעד אחד אחורה והסתובבתי. "טוב שאת בסדר, עוד רגע והיית נופלת." אמר נער גבוה. הוא הסיט את שיערו החום מעיניו.
עיניו הירוקות והעמוקות הסתכלו עליי. " תודה לך " אמרתי ." לולא.. לולא אתה כבר הייתי נופלת. " הוא חייך. " אגב, אתה לא מבית הספר , נכון?"
"אני מבית ספר אחר.. קוראים לי סטיב. נעים להכיר."
" לי קוראים…" לא סיימתי להגיד וראיתי את סטאז רץ במהירות לכיווננו. "תתרחק ממנה!" הוא אמר בקול תוקפני. הוא נעמד בייני לבין סטיב. "סטאז, מה קורה פה?" שאלתי אותו.
"אה, זה אתה סטאז. מזמן לא ראיתי אותך " אמר סטיב בחייך. "מה אתה רוצה ממנה?" סטאז שאל ולא זז ממקומו. "אני לא רציתי שום דבר. היא כמעט נפלה והייתי בסביבה אז עזרתי לה."
אני לא ידעתי מה לעשות, לא הרגשתי טוב כלכך. "בואי אקווה מרין." אמר סטאז.
"אבל.."
"בלי אבל!" הוא אחז בידי והתחיל לרדת במדרגות. ' אוף מה קורה פה? ' חשבתי לעצמי. ' כבר ביום הראשון קורה סיפור כזה.' נאנחתי.
לא שמתי לב שכבר יצאנו מהבניין, עד שהגענו לגינת בית הספר. הוא הוביל אותי עד לקצה הגינה.
יש לה קיר מאוד גבוה ושיחים גבוהים. הוא הזיז שיח ביינוני וראיתי פתח בקיר.
זה מוזר.
" בואי " הוא אמר ונכנס לתוכו. "ר-רגע" התכופפתי מעט כדי להכנס לפתח הזה. אחרי מספר שניות הגעתי למקום יפייפה, כמו גן סודי כזה. "ואוו מה זה המקום הזה?" שאלתי בסקרנות." זה הגן שלי, מצאתי אותו לפני כמה שנים. עוד לפני שהתחלתי ללמוד פה." הוא ענה והסתכל עליי. "אל תספרי לאף אחד על המקום הזה."
"טוב" התחלתי להסתובב ולבחון את המקום. התיישבתי על הדשא. "איך לא מצאו את המקום הזה? שאלתי את סטאז. הוא בא והתיישב לידי.
"טוב, זה סוד " הוא חייך חיוך קטן.
לא שמתי לב שנשענתי עליו ומיד לאחר מכן שקעתי בשינה עמוקה…