היחידה \ 5

השעה הייתה 8 בערב כאשר פקחה את עיניה והתרוממה ממיטתה, אחרי חיפוש בביתה היא הבינה שהיא לבד .
"היי בובה " אמרה בקי ,
"היי אמא , איך היה בעבודה ?" שאלה אנאבל ,
כששמעה בקי את שאלתה של אנאבל חיוכה נמחק ופניה התקדרו .
"מה קרה אמא? " שאלה אנאבל מהססת . בקי נקרעה מבפנים אך היא ידעה שאין לה ברירה , "אנאבל מחר אני צריכה לנסוע כמובן מטעמי עבודה , למשך מס' ימים " אמרה בקי מתקרבת לאנאבל .
אנאבל הרגישה את ליבה צונח לאדמה . עד שהיא קיבלה את אימה בחזרה עכשיו היא חייבת לנסוע היא ידעה שאם בקי הייתה יכולה היא הייתה לוקחת אותה איתה לכל מקום אפשרי ,
אך לא הייתה לה ברירה אלה לתמוך באימה שתיסע בלב שקט .
"אמא תיסעי לכמה זמן שביקשו ממך , אני פה אחכה לך שטויות .חוץ מי זה אני ילדה גדולה "
אמרה אנאבל מחייכת .
בקי חיבקה את אנאבל בהנחה כבדה "אני כל כך שמחה שאת אומרת את זה , בואי נאכל ארוחת ערב אני רוצה שתכירי מישהו חשוב " אמרה בקי .
אנאבל סידרה את השולחן ל3 אנשים וכשנפתחה הדלת ללא התראה מוקדמת נכנס השכן . הסכו"ם נפל מידה של אנאבל לרצפה כאשר פגשה את עיניו , "זה היה הוא " אמרה לעצמה אנאבל השכן ממול , "היי בקי " אמר טום מסיט את עיניו מאנאבל.
אנאבל הרימה את הסכו"ם שנפל והלכה לשטוף אותו בקיור . "היי טומי , אני שמחה שהקשבת לי והגעת " אמרה בקי מנשקת אותו בחום על הלחי .
אנאבל ניסתה לשדר יציבות והחלה בתרגילי נשימה שלמדה ביוגה בבית הספר .
"אנאבל תכירי זה טום , השכן שלנו ממול , בזמנו שגרתי כאן לבד טום עזר לי בכל דבר שצריך , והוא בן בית אצלנו " אמרה בקי לא מבחינה באי היציבות של אנאבל .
"טום תכיר זאת אנאבל הבת היפה שלי , אתה יכול לקרוא לה בל כמו שאני קוראת לה " אמרה בקי קורנת מאושר .
מבטיהם של אנאבל וטום נפגשו "היי אני טום " אמר מושיט לה את ידו ללחיצה,
"אני אנאבל " אמרה ולחצה את ידו היא נזכרה שהיד הזאת שהייתה מונחת על פייה לחסום את צעקתה, ואז הייתה מונחת על ראשה למנוע ממנה לראות זוועה .
"בואו נשב " ציוותה בקי על שניהם, הם התיישבו והלכו ארוחת ערב , ובקי הרגישה הנאה שכבר הרבה זמן לא יכלה להרגיש .
היא ידעה שהוא ישמור עליה בתקופה שלא תהיה כאן, הוא הבטיח לה זאת .
טום הרגיש את המתח באוויר והחליט לשחרר מאנאבל את הלחץ , "אז אנאבל , למדת איזשהו מקצוע ?" שאל , אנאבל פגשה בעיניו הירוקות והגדולות וענתה "למדתי עיצוב גרפי , והנדסת תעשייה וניהול " ,
"הרבה למדת בשביל גילך " אמר טום עדין בוחן אותה .
"היא אהבה לעשות הרבה דברים ביחד , זאת התכונה שירשה ממני " אמרה בקי נוגעת בידה של אנאבל.
אנאבל כל כך רצתה לשאול במה הוא עוסק אך היא לא רצתה להראות שהיא מתעניינת בו , לבסוף היא שאלה , "במה אתה עוסק ? " .
היא עקבה אחרי מבט עיניו אחרי ששאלה אותו עיניו נהיו מסתוריות ומלאות סודות .
"אני קוסם " אמר בזלזול , לפתע הרים את ידו והוציא מאוזנה של בקי ורד אדום והניח אותו על השולחן .
בסוף הערב אנאבל קיבלה שיחה מחברה ותיקה ויצאה לדבר במסדרון .
" מתי את נוסעת ? " שאל טום את בקי ,
"מחר בבוקר , הם מצאו גופה של אדם שנעדר כבר יותר מחודש , רצחו אותו באכזריות " אמרה בקי ועקבה אחרי מבטו , "למען השם טום אתה חייב להיות יותר זהיר ! " אמרה בקי מודאגת .
טום הרגיע את בקי ושמח שלא ידעה יותר מזה .
"אני חייב לזוז , תשמרי על עצמך " אמר טום וחיבק אותה .
"אני סומכת עליך שלא תיפגע ! , ושלא יפגעו לי באנאבל " אמרה ונשקה לו .
טום יצא מביתה וטרק אחריו את הדלת. אנאבל עמדה להיכנס כאשר טום יצא , מבטיהם נפגשו שוב לזמן קצר ואח"כ אנאבל הסיטה את עיניה טום הרים את ידו והוציא מאוזנה פרח סיגלית בצבע סגול והגיש לה אותו , אנאבל הביטה בחוסר אמון על הפרח , ולבסוף לקחה אותו.
"את שונה ומיוחדת כמו הפרח " אמר טום.
ליבה של אנאבל דפק בחוזקה כשהביטה בו וראתה שהוא כנה איתה .
"נראה לי שאתה חייב להסביר לי משהו " אמרה .
טום נהיה חסר מנוחה כאשר הבין שהיא לא תניח לזה …….