היחידה \ 4

אנאבל הלחוצה לא ידעה לאן ללכת ,
שניה לא עברה ואנאבל מצאה את עצמה נמשכת לתוך הארון בגדים ,
יד הונחה על פיה ולא נתנה לה להוציא מילה , אנאבל הלחוצה הסתובבה לראות במי מדובר ופגשה בעיניו של האדם שהתנגש בה ליד המעלית .
"ששש…!" ציווה עליה טום , הוא לא הבין איך היא נכנסה לחדר , אבל כרגע היה יותר חשוב לא להיתפס ועוד ביחד איתה זה היה יותר קשה .
בין שני דלתות הארון היה רווח קטן טום ואנאבל הציצו ממנו ובהפתעה רבה אנאבל גילתה שהיא בכלל לא נמצאת בדירה ,
היא לא יכלה לתאר איך נראה המקום שבו היא נמצאה, וזה הזוי לומר שהיא מתחבאת בתוך ארון בגדים עם אדם מוזר .
"איפה הוא !? " שמעה אנאבל קול עמוק ורציני של אדם שנשמע כבן 40 פלוס .
"כאן הוא היה אני נשבע " אמר קול מפוחד .
אנאבל הבחינה שהיו עוד הרבה אנשים איתם , "תחפשו בכל הבית אני רוצה אותו מיד ! " צעק האדם שוב .
"עקבתי אחריו לפה אדוני אני נשבע " אמר שוב האדם המפוחד,
טום הבחין בו מתקרב לארון , וניסה כמה שיותר להסתיר את האנרגיה של אנאבל ,
הוא הצמיד אותה אליו וראה על פניה שהיא נרתעת אך לא נתן לה לזוז וסימן לה להיזהר .
"אין פה כלום המפקד " אמר אחד האנשים ככל הנראה לאותו אדם מבוגר . המפקד התעצבן וסתר לאותו אדם מפוחד , "אתה לא יוצלח! " אמר ,
"לא אני מצטער תן לי עוד הזדמנות " התחנן .
"היו לך 3 ופספסת אותן עכשיו אתה תשלם עליהם " אמר והוסיף "תהרגו אותו , לאט שיסבול . אל תשאירו ראיות " אמר ויצא .
אנאבל שוב הציצה דרך הרווח , וראתה סביב אותו אדם 5 אנשים המחזיקים סכינים חדים , כאשר אחד כיוון וזרק את הסכין הוא פגע לו הישר בידו הימינית , דם החל לרדת לו על היד והוא החל לצרוח , כאשר אדם אחר כיוון לידו השנייה , אנאבל סובבה את ראשה ולא יכלה לראות עוד מחזה של דם.
הוא חיבק אותה קרוב אליו וראשה נח על חזהו , אחרי כל צרחה של אותו אדם הוא הרגיש את רעידותיה ואת רטט גרונה .
"תהרגו אותי וזהו אני לא יכול יותר " התחנן אותו אדם בצרחות . אנאבל לא יכלה לשמוע את צרחותיו יותר , והרגישה שהיא הולכת להקיא .
כאשר שמעה סכין אחרונה נשלפת ונתקעת באותו אדם היא כבר התמוטטה….