היחידה \ 16

עבר כמעט חודש מאז שאנאבל הגיעה ליישוב.
אנאבל למדה להתרגל למקום ואף התחברה לשרה , הן הפכו חברות, אוכלות יחד מדברות יחד מסתובבות ביחד.
שרה הבטיחה שמיד כשאנאבל תוריד את התחבושת שרה תמצא לה תעסוקה יוצאת דופן ".
אנאבל עמדה מול המראה והביטה בצלקת שבלטה לה על הכתף . "זה לא כזה נורא " אמר טום שהופיע משום מקום .
"טום בשם אלוהים תדפוק לפני שאתה נכנס " אמרה וכיסתה את הכתף .
הוא התקרב אליה, מבטו תפס את מבטה ולא מש ממנה , עיניו גרמו לבטנה לפרפר בינה לבין עצמה היא לא הכחישה את הרגשות כלפיו , היא אהבה את מבטו כאשר הוא חושב על משהו , ואת החיוך האיטי שגורם לה לצחוק בקול .
"טום אני מתכוונת להצטרף לפעולות היחידה " זרקה במפתיע .
עיניו השתנו לפתע הוא כבר לא שידר את הרוך , עכשיו הכול היה קשה רציני , משהו בליבה של אנאבל התחרט על ההודעה .
הוא ידע למה היא מתכוונת אך לא רצה להאמין . "נו מצוין , את יכולה לעבוד כמו שרה במרפאה ולהיות רופאה לבסוף " אמר .
"טום " אמרה אנאבל כשהוא מביט בחלון . "אתה יודע למה אני מתכוונת , אני לא רוצה להיות רופאה ! , אני מתכוונת לעבוד ביחידה עצמה . טום אני לא הטיפוס שישב בחיבוק ידיים וייתן למישהו לשמור עליי ! אני צריכה להיות עצמאית, לדעת להתגונן . אני גם מרגישה שאני צריכה את זה בשביל אמא שלי " ניסתה לדבר אליו .
טום החל להתרגז הוא לא רצה אותה ביחידה !.
הוא לא רוצה שתתערב בשום דבר מסוכן . "אמא שלך לא הייתה מרוצה מכך שתתגייסי ליחידה הזאת . בל אני לא אתן לך לעשות את זה , את שומעת מה את אומרת כאן?? " שאל טום והרים את קולו . הרמת הקול שלו לא הבהילה אותה היא ניסתה לדבר ללב שלו אבל היא הבינה את התגובה שלו .
"אין לך ברירה טום , אני לא ילדה בת 16 שתוכל להגיד לי מה לעשות . בשם אלוהים טום אני תכף בת 20 אין כאן בכלל שאלה " צעקה עליו בכעס .
דמו של טום געש בתוכו הוא חשב שהוא הולך לצרוח אך במקום הוא החל מתקרב אליה .
היא הבחינה בשינוי גישה שלו, הוא התקרב אליה באגרסיביות . היא הייתה בטוחה שהוא יאחז בה חזק , אבל הוא אפילו לא נגע בה , היא ראתה בעיניו מלחמה קשה .
"טום אני צריכה שתתמוך בי , שתגיד לי שאתה סומך עלי . טום אתה חשוב לי עוד לא הבנת את זה? " לחשה לידו בשקט .
"אל תתבלבלי , אני סומך עליך! , אל תבקשי ממני לתמוך כי אני לא ! " אמר .
עכשיו הם עמדו קרובים אחד לשני הוא רצה שתגיד שוב כמה הוא חשוב לה.
היא מרגישה אליו משהו בעיני טום זה היה עוצר נשימה כשאמרה זאת .
"תגידי את זה שוב " ביקש ממנה טום בוחן את שפתיה.
ליבה הפסיק לדפוק כך היא חשבה "אתה חשוב לי טום , אתה…" רצתה להמשיך אך הוא קטע אותה בנשיקה פראית . זאת לא הנשיקה שזכרה אנאבל , בפעם הראשונה הוא היה עדין ועכשיו הוא היה פראי לא חשב לרגע , טום דחף אותה לקיר בעדינות והרים אותה. היא לא הבחינה כלל שהיא צמודה לקיר או שהוא הגביהה אותה כך שעכשיו פניה יותר גבוהים משלו , היא אחזה בכתפיו בפניו בכל מקום שיכלה . טום חשב שהוא מדמיין צלצולים עד שבתוך כיס מעילו הפלאפון רטט , הוא לא רצה לעצור וגם היא לא אך לא הייתה לו ברירה הוא הוריד אותה לרצפה והתרחק ממנה "הלו " התנשף טום . אנאבל הבחינה עד כמה היה חסר לה אויר , היא נשענה על הקיר ועיניה עקבו אחרי טום .
"טום איפה אתה ? " שאלה ליאה ,
"אני עם אנאבל , מה קורה ? " שאל .
הייתה שתיקה רגעית , "פול איתי כאן , הוא רוצה לדבר איתה תגיעו לכאן " אמרה .
טום ניתק את הטלפון ונשם .
"פול רוצה לראות אותך בואי נלך " אמר טום . היא הבחינה שהוא כלל לא מביט בה וחיפשה את עיניו .
"די אל תסתכלי עליי , אני אנשק אותך שוב אבל אנחנו ממש חייבים ללכת " אמר נואש .
הם הלכו סביב שכונה ארוכה והגיעו לבתי קרקע מושקעים חלקם צוידו בבריכות וחלקם במרפסות גדולות . בכניסה לביתם של שרה וליאה טום חיבק את אנאבל מאחורה , היא הופתעה מהצד הפתאומי שלו . הוא נשק לצווארה ואנאבל צחקה בקול וליטפה את זיפיו השחורים .
"הגעתם יחסית מהר " אמרה ליאה ,
"התקשרת והגענו " אמר טום .
אנאבל הבחינה שהוא מרגיש בבית הוא הסתובב ושאל היכן כולם ואז ניגש לחבק את ליאה .
"לך להתגלח כבר בשם אלוהים אני אקנה לך מכונת גילוח " .
טום צחק ומבעד לכתפה של ליאה הביט באנאבל , "יש בנות שאוהבות את זה דודה " .
אנאבל חייכה כאשר מאחד חדרי הבית יצא אדם , היא שיערה שזה פול בן דודו של אביה , הוא היה קצת יותר נמוך מטום , שיערו היה אפור וקצר עיניו הגדולות היו כמו של אביה , היא ציפתה לראות אדם בעל קרס , ונמוך היא התפלאה לראות מולה אדם בעל כושר גופני .
"אנאבל " אמר פול מביט בה בהפנוט.
אנאבל הנבוכה התקרבה אליו , "אני פול , בן דוד של אבא " אמר ברוך ועדיין הביט בה כאילו שהיא שבירה .
"היי פול " אמרה מחייכת , היא רצתה לחבק אותו וזה מה שעשתה .
ברגע שהניחה את ראשה על כתפו הוא עצם את עיניו ונהנה מהרגע , "את בקי ומקס ביחד " אמר מרוגש . …….