הטיגריס הלבן

"ג'ק!" שמעתי את המורה והתעוררתי מהציור שלי.
"כן המורה?!" קמתי מהכיסא
"אתה רוצה לשתף אותנו בציור שלך?" היא שאלה, מאופקת.
"לא ממש-"
"תן לי את זה מייד." המורה הושיטה אלי את ידה.
נתתי לה את הציור שלי.
"הטיגריס הלבן, מה? טוב…" היא החזירה לי את הציור לאחר כמה שניות של התבוננות.
"מחר אתה מגיע עם הרצאה לכיתה על הטיגריס."
"מה?! אבל המורה-"
"בלי אבל! עכשיו צא למסדרון!" היא הצביעה על הדלת.
יצאתי עם התיק שלי וחיכיתי מעט בחוץ.
היי, אני ג'ק נילסון
אני בן 17 וגר בעיר לוס אנג'לס עם אחותי ואמא שלי.
אבא שלי עזב את אמא שלי כשאני הייתי בן 3 וכשאחותי הייתה בת שנה.
אמא שלי משתדלת לא לדבר עליו ולא לחשוב עליו.
אבל מידי פעם אני שומע אותה מתקשרת ל144 כדי לחפש אחר 'מארק נילסון'-אבא שלי.
ואני בערך נער נורמלי לכל דבר.
אני לא מהכי מגניבים אבל גם לא מהחנונים, אני לא מאוהב כרגע באף נערה אבל מייק אומר שיש הרבה בנות שמאוהבות בי.
יש לי שיער שחור ועיניים כחולות.
לא משהו מיוחד יחסית לכל התלמידים בבי"ס.
סוף היום, נישמע הצלצול וקמתי מהרצפה כדי ללכת הביתה.
לפתע נעצרתי והבטתי קדימה.
אליזבת.
הילדה החדשה של השכבה.
היא לבשה סווצ'ר שחור אבל הפנים החיוורות שלה והעניים הבהירות שלה עדיין היו יכולים להראות מתוך הכובע של הסווצ'ר.
מייק אמר לי שהיא לא כזאת נחמדה, אבל החלטתי לנסות את מזלי.
היא התקרבה לכיווני.
"היי, אליזבת.." אמרתי לה כשהיא הייתה ממש מולי.
היא עקפה אותי והמשיכה ללכת.
"שיש… בחורה קשה…" אמרתי לעצמי כשגירדתי מאחורי עורפי בחוסר נוחות.
"הי, ג'ק!" שמעתי קול מוכר מאחוריי.
זאת קייט.
נערה ג'ינג'ית שכל הזמן עוזרת לי במתמטיקה.
"היי קייט, מה חדש?" שאלתי אותה.
"לבינתיים כלום חוץ מזה שאני צריכה טובה."
"דברי"
"יש היום מסיבה בחוף… ו… יודע מה? עזוב." היא פנתה ללכת.
"נו באמת! קייט!" תפסתי אותה בזרוע.
"באמת זה שום דבר…"
"באמת?"
"כן!"
"אוקיי." שחררתי אותה ונתתי לה ללכת.
היא הלכה כמה צעדים ואז הפכה את ההליכה שלה לאט לאט ליותר איטית.
"אתה לא מתכוון לקרוא לי חזרה שוב?"
"לא."
"אה… טוב, אז ככה! אני אמרתי לקייסי שאני יביא את חבר שלי למסיבה"
"אבל אין לך חבר…"
"בדיוק, אז אני צריכה שתתחזה לחבר שלי."
"אני לא בטוח שאני יצא מזה בחיים." אמרתי לה והתחלתי ללכת לכיוון היציאה של הבית-ספר.
"נו, מה אכפת לך?! לערב אחד! אני יעשה לך את השיעורים לשבוע!" היא ניסתה לשכנע אותי.
"את לא יכולה לשחד אותי, ואת יודעת את זה…"
"לשבועיים!"
"קייט…"
"שלושה שבועות וזה המחיר הסופי!"
"לא!"
"נו באמת, ג'קי…" היא הגדילה את העיניים שלה ועשתה פרצוף מסכן.
"אוקיי, רק לילה אחד!" נכנעתי.
"יש! תבוא לאסוף אותי בשמונה!" היא הורתה לי והלכה משם בריצה.
בדר"כ לא הייתי עושה את זה… אבל רק בגלל שזאת קייט.
הגעתי הביתה די מהר.
"אני בבית!" צעקתי לאוויר מחכה לתשובה.
"שלום בית…" אמרתי לעצמי כשהבנתי שאין אף אחד.
לפתע שמעתי רעשים שבקעו מהחדר שלי.
"לורה? זאת את?" התקרבתי לחדר שלי.
לורה היא אחותי הקטנה גם לה יש שיער שחור ועיניים כחולות.
לורה ואני רבים כמעט תמיד.
אז היה נראה לי שזה עוד אחד מהתרגילים שלה.
"לורה, כמה פעמים אמרתי לך לא להכנס אליי לחדר?!" נכנסתי לחדר והדלקתי את האור.
נישמעה שאגה של נמר וכשהתבוננתי טוב ראיתי נערה בעלת שיער לבן ועם בגד גוף שכיסה את כולה בצבע לבן עם פסים של טיגריס.
אם היא מנסה להתחפש לטיגריס הלבן זה ממש הצליח לה.
אבל מי זאת הייתה? את זה אני לא הספקתי לגלות.
היא קפצה מהחלון לפני שהספקתי להוציא מילה.

ההמשך יבוא (אם תרצו )