החצר השחורה ספיישל 5 חלק ב- פלוס אפילוג

הדלת של החדר של רדגה הייתה פתוחה, שפוליק והמכשף נכנסו לתוך המקלחת וראו אותה שוכבת, מדממת, חסרת חיים. "רדגה" אמר המכשף ובכה, "רדגה שלי, למה את? למה עזבת אותי ככה? היו לנו כל כך הרבה הרפתקאות ועשינו אותם ביחד, ברחנו ביחד מהארמון של זופ, העלמתי את האיש שראית בחדר העכבישים, הבנתי הכל, אני אומרת לך, רק בבקשה תתעוררי!" "זה לא עוזר" אמר שפוליק ודמעה אחת זלגה על לחיה. "מה נעשה?" צרח המכשף. "טוב צריך להתקשר למשטרה, לעשות משהו, לקחת אותה לבית החולים" אמר שפוליק. "רגע שפוליק, מילות פרידה," אמר המכשף, "רדגה אהובתי, אני רוצה לנשוק לשפתייך הקרות, בניסיון להעיר אותך, עינייך הכחולות, הכחול הצלול, כל כך אהבתי אותו, רדגה בבקשה תעני לי, סידרתי לך את כל הדברים הרגתי את המלך של חדר העכבישים, עברתי דרך המטוס, תתעוררי ואני אספר לך הכל" המכשף נשק לשפתיה הקרות של רדגה. "לא, אני לא חושב שזה יצליח לך" אמר שפוליק. "רדגה, איך עזבת אותי ככה?!" צרח המכשף, רדגה לא ענתה, היא שכבה ללא נוע, עם עיניים עצומות וטיפות דם אדומות על מצחה. "זה לא יעזור שפוליק, זהו זה נגמר, לא קורה כלום ואמור לקרות משהו, בדרך כלל זה מצליח, זהו, אני הולך להיפרד מרדגה שלי" אמר המכשף. "רגע, רגע, מכשף, תסתכל על עיניה" אמר שפוליק. רדגה פתחה את עיניה. "רדגה?" אמר המכשף, היא נשכה את המכשף ויצאה בריצה מהחדר שלה. "תרדוף אחריה במעלית, תרוץ אחריה בבית המלון, תעזור לי!" צרח המכשף. שפוליק והמכשף רצו אחרי רדגה. שיניה של רדגה דיממו, היא הוציאה מכיסה, יהלום כחול. "יהלום, תן לי את כוחי, תן לי את הכוח להשמיד את המכשף והחבר הרע שלו, אני לא מוכנה לזה!" צרחה רדגה, היא עצרה והראתה לשפוליק ולמכשף את היהלום, הם הסתנוורו. "רדגה, מה את עושה? תפסיקי עם זה! שפוליק, תרוץ אחריה!"

אפילוג
כעבור עשרים שנה

המכשף חיבק את רדגה. "רדגה שלי, היה לך מזל שהיהלום הראה את הצד הטוב שלו." "כן מכשף יקר" אמרה רדגה, "אבל אני עוזבת אתה יודע" "כן, מצאת לך חבר חדש, אוגם טר אם אני לא טועה" "כן" אמרה רדגה, "להתראות" "ביי רדגה, תתחילי בדרך הטובה, לילה טוב" אמר המכשף. רדגה הלכה אל הדלת ועמדה לצאת ואז היא הסתכלה על המכשף ועיניה הפכו להיות אדומות וזוהרות…