החיפוש אחר השלווה /סיפור

קרן שמש זהובה חדרה מבעד התריס בבוקר וגרמה לה להתעורר, בדירתה הקטנה והמעופשת . הרצפה מוכתמת ללא יכולת להוריד את הכתמים, הסיד על הקירות מתקלף התריסים ידעו ימים טובים יותר וארונות המטבח נטו ליפול.
היא קמה ממיטתה להכנת כוס קפה שיעורר אותה, אבל מועקה תקפה אותה והתיישבה בבטנה כמו אבן ששקעה לתוך הנהר. אני חייבת לעשות משהו, לשנות משהו, אמרה לעצמה, היא סיימה ללגום מהקפה לבשה מכנסיים נוחות בצבע ירוק וחולצה לבנה אוורירית, ענדה עגילים ירוקים כאבן האיזמגד ,נעלה את דלת ביתה ונכנסה לפיאט הקטנה והישנה שלה.
הפי פתחה את חלונות הפיאט ונתנה לרוח לפזר את שערותיה אט אט מילאה אותה תחושת חופש שחרור מהתחייבויות והיא זימזמה לעצמה. היא הגיעה אל היער בדרך עפר נכנסה לתוכו וחנתה מתחת לעץ אורן. היא יצאה מתוך המכונית והחלה ללכת בעבי היער בין עצי האורן הגבוהים והדוקרניים, בהביטה מעלה יכלה לראות את כחול השמים בינות לצמרות העצים , הולכת דורכת ורומסת בדרכה את העלים היבשים אשר נשרו מן העצים והשמיעו קולות ריסוק תחת רגליה.
כך המשיכה ללכת כשתחושה של קסם אופף אותה כמו ארץ הפלאות . צלילי פעמונים נשמעו מרחוק..והיא הרגישה מכושפת ושיכורה מיפי הטבע.
הרימה את ראשה ולעיניה התגלה מישור ירוק מולה עמד עץ זית ולרגליו פכפך נחל שמימיו זרמו דרומה.
הפי התיישבה על שפת הנחל טבלה את רגליה במים אשר החדירו בה תחושת ניקיון והגנה.
היא התמכרה לתחושה בעצימת עיניים.
לאחר דקות ארוכות הביטה מעלה ובמרחק מה מעבר לנחל התנשא לו הר גבוה אשר אף הוא כוסה בירק ירוק. היא הביטה סביבה וזימזמה שיר ישן " לו הייתי נשר לללל לו הייתי בעל כנף, הייתי מרחף ונע בכל העולם ומציץ לתוך עולמם ללל" ותוך כדי שירה ומבט אל ההר החליטה: אטפס על ההר ואצפה על הסביבה". לאחר ששטפה פניה נעלה שוב את נעליה פנתה לכוון ההר. היא טיפסה מדי פעם נאחזה בצמח כדי שתוכל להמשיך ולעלות צעד אחר צעד, לאחר כמחצית השעה החלה לבצבץ זיעה על ידיה פניה וגבה אך היא לא ויתרה, חלפה על פני שיחים אשר חלקם שרטו את בשרה עד זוב דם והמשיכה ללכת. מדי פעם עצרה ונחה,היא לא הביטה לאחור.
הפי הגיעה לפסגה ישבה לנוח מן המאמץ, עיניה העייפות הביטו מטה וליבה פעם בחוזקה ובהתרגשות נשמע כתיפוף על תופים, למראה הנוף שהתגלה לפניה, השדות הירוקים המעובדים, השטחים האדומים צהובים כצבעי הפרחים אשר צמחו שם הנחל בו זורמים מים שקטים ונוחים, כל זאת הפיח בה כוחות חדשים והתפעלות מהטבע הנצחי. הטבע אשר עד לכל דרמות החיים אשר באים וחולפים על פניו למשך דורות.
היא חשה נוכחות כל שהיא סביבה, אך לא ראתה איש. לפתע חשה חיבוק עוטף אותה באהבה. הפי ראתה דמות מטושטשת לא ברורה, לבושה לבן וסגול בוהק סביבה, הכנפיים הגנו עליה מכל רע.
השלווה חזרה אליה. היא פקחה את עיניה ומצאה עצמה שוב בביתה הקטן לא מעופש רק אהוב , מוכר ומקבל.