החיים הם לא חלום רק מציאות עקומה פרק 1
שלום קוראים לי אדרין מרטין תיאור קצר שלי:
השער שלי מתולתל בצבע שחור עם גוונים כחולים, אני לא ממש גבוהה ולא ממש שמנה, העיניים של בצבע אפור ובחיים בשום מצב לא תראו אותי עם איפור.
אני בת חמש-עשרה וחצי ויש לי שתי אחיות, אחותי הגדולה אמה, לאמה יש שער קצוץ בצבע אדום ויש לה עגיל באף. היא גבוהה ורזה וסך הכול היא יפה (אמה בת 18). ואחותי הקטנה אמלי, לאמלי יש שיער ג\'ינגי-אדום והיא מאוד קופצנית וצבעונית (אמלי בת 6).
ככה מתחיל הסיפור שלי.
פתחתי את העיניים וראיתי חתיכות ברזל בוערות נופלות סבבי והרגשתי שגם אני נופלת, במהירות, פתאום גופי נתקל במשהו, בחתיכת ברזל בוערת הרגשתי שגם גופי מתחיל לעלות באש כל האוויר יצא מראותיי וידעתי שאני עומדת למות וגם אם אשרוד את הנפילה בטח אשרף.
פתאום האש כבתה והרגשתי כאב עז בגבי זה כאב כל כך בעצם כל הגוף שלי כאב ראיתי את האדמה מתקרבת במהירות.
ואז הצנחה החופשית שלי אל המוות נעצרה, עצרתי באוויר סתם כך תלויה לי באמצע שם מקום.
הסתכלתי אחורה והדבר שראיתי כמעט עשה לי התקף לב היו שם כנפיים, כן אני לא צוחקת כנפיים אמתיות הן היו דווקא מאוד יפות. הן היו כסופות עם גוונים של כחול כמו השמיים בלילה בהיר. בזמן שהתפעלתי מהכנפיים היפיפיות שלי הן נשאו אותי מעל מדבר. ראיתי מלמעלה את המדבר ראיתי גבעות ודיונות של חול זהוב שבוהק בשמש.
פתאום משהו הפריע לנוף המדברי שלי. ראיתי גוש שחור, התקרבתי אליו וראיתי אריה שחור עם רעמה כסופה.
ואז הוא אמר לי שתי מילים :\" המשחק החל\"
הדבר הראשון שחשבתי היה ממתי אריות מדברים?!
והתעוררתי.
תגובות (4)
הכותרת ממש משכה אותי, אהבתי את השם אבל את התוכן קצת פחות
את כותבת המון ו.. וממהרת עם התיאורים
אני יהלי!!
שלום יש לציין 1אנחנו כותבות מתחילות 2 חכו להמשך לא סתם כתבנו החיים הם לא חלום רק מציאות עקומה 3 זה פרק 1יש עוד מלה
וזה פנטזיה. רק חלום אין עדין ממש רגשות
רק פעולה :)