החיים בצל הכוכבים-7 *~*
למדליין לחלוטין נמאס מרוס. נראה שבכל צעד שעשתה הוא היה מעבר לפינה, משגיח עליה, מוודא שהיא לא בורחת. והיא בהחלט יכלה לברוח, היא יכלה לשנות את צורתה לאדם משונה במיוחד שיהיה לחלוטין שונה ממנה והוא לא ידע מאיפה זה הגיע. אבל אז הוא יוכל להבין במהרה שהיא משנת צורה, מה שכן יגרום מצב מביך ברכבת, אבל בסופו של דבר הוא יימצא את האדם שהוא לא יכל לקרוא את מחשבותיו.
אבל הבעיה המסקרנת מכל הייתה שהוא קורא מחשבות. כשלמדה להגן על עצמה מפניהם היא לא הייתה בטוחה שהם באמת קיימים, הרי היא שמעה עליהם רק מאגדות שאביה נהג להקריא לה. ועכשיו היא פגשה אחד, היא לא יכלה שלא לתהות, האם יש עוד כמוהו?
…
רוס ידע בדיוק מה לעשות כשיגיעו לאוראנוס. למרות שלא היה בו רצון עז במיוחד להישאר באוראנוס, הוא צריך לרדת לשורש התסבוכת הזו אליה נקלע. הרי לא בכל יום פוגשים אדם שלעומת הרבה אנשים לא שיעמם אותו במחשבותיו, במיוחד מהסיבה הברורה: הוא לא יכל לקרוא את מחשבותיה.
לפני מספר שנים הוא פגש מכשפה באוראנוס, הוא שמע שמכשפים יכולים לראות מה אתה, והוא בהחלט האמין בכך. כשקאנון פגשה אותו היא חייכה אליו ואמרה "הו, קורא מחשבות. כבר זמן מה לא ראיתי אחד מבני מינך.", זה ערער אותו לחלוטין. ברחובות אוראנוס הגועשת נערה מוזרה ידעה שהוא קורא מחשבות. היא סיפרה לו שהיא מכשפה, ושהיא יכלה לראות את זה בו. הוא החליט, שהוא יביא את הנערה הזו לקאנון והיא תאמר לו מה היא בדיוק. אבל איך הוא יגרום לנערה לבוא איתו? איב לא הבינה את עינינו הפתאומי בנערה.
"ואיך אתה יודע שהיא משנת צורה? חשת את זה בעין השלישית שלך? או שאולי, אולי החלטת שאתה רואה דברים כאלה כי אתה חכם כל כך. באמת רוס, אתה כנראה דואג סתם כך.", אך הוא ידע שהוא לא דאג סתם כך.
אוראנוס נגלתה בקצה עינו, והוא ידע שמה שמצפה לו שם הוא ההרפתקה הטובה ביותר שתהיה לו בחייו, הוא לא ידע איך היה כל כך בטוח בכך אך בליבו הוא ידע שמה שמצפה בעיר ששנא, היה העתיד.
…
"חשבת שתברחי ממני בקלות כזו?" מדליין שמעה את קולו של הנער שניסה לקרוא את מחשבותיה לפני שעות ספורות. "אפילו בלי לומר לי את שמך?", כמובן שלא עמדה לומר לו את שמה האמיתי. כמובן שלא עמדה ללכת איתו. היא חשבה לעצמה מה ג'יימס היה חושב על מה שקורה פה, היא כבר חושבת ללכת לרחובות עם אדם שלא הכירה כלל, וכנראה היה קורא מחשבות. "את לעולם לא חושבת על דברים על הסוף." היה אומר לה.
לבסוף החליטה לתת לזה ניסיון, הרי היא לא ברחה מביתה כדי להסתגר בתוך עצמה בעיר המדהימה ביותר בעולם הזה. היא תמצא הרפתקה. ומי יודע, אולי הנער קורא המחשבות יהיה מה שיוביל להרפתקה זו. אך היא לא תיתן לו את שמה האמיתי.
"קסנדרה.", היא שמרה על נימה יציבה ועניינית, היא אהבה את השם קסנדרה, והוא לא היה שם שכל אחד היה בחור לעצמו בתור שם מזויף, לכן הוא היה טוב כל כך.
"אני רוס," החל לומר, "אז, לא אמרת לי מה מעשייך באוראנוס.".
…
"אני מחפשת הרפתקה.", ברגע שאמרה זאת נשימתו נעתקה, אך הוא לא הראה לה זאת. היא מחפשת אחר ההרפתקה שהחל לחשוב שתהיה לו, ואם משפט זה לא גרם לו לחוש נחישות יותר מאי פעם, דבר לא יוכל.
"דינג! דינג! דינג! הנה מצאת לך אחת." הוא דיבר בנימה חגיגית ושמחה, "האם אי פעם פגשת מכשף?" הוא ראה את הניצוץ בעיניה, היא לא פגשה מכשף, והוא ראה שהיא רצתה לפגוש מכשף. "את יודעת…" המשיך באותה נימה, "אני יכול להכיר לך אחת.".
"ולמה בדיוק שאני אאמין לך רוס קורא המחשבות כביכול מהרכבת?" הוא אהב את נימת קולה, היא הייתה עוקצנית והיה בה מין מבטא שלא זיהה שהלם לה, אם זהו פרצופה האמיתי.
"כי את מחפשת הרפתקה, ואני יכול להביא לך אחת כזאת. וגם כמובן, כי את הבלתי אפשרי."
תגובות (6)
אהבתי ויותר!
יש לי תסבוכת אבל אני אתגבר עליה…
תמשיכי!!!
וואו השלמתי עכשיו את כל הפרקים וזה פשוט מושלם, אהבתי את זה שבפרק הקודם שלבת את כל הנקודות מבט רק שפשוט היית צריכה לעשות אותם ארוכות יותר. וממש אהבתי איך שתיארת את הנקודת מבט של עדן, זה היה מושלם ופשוט תמשיכי(סורי על הדיליי "^_^)
תודה :)
איזו מן תסבוכת? אני אשמח לשמוע, זה יעזור לי בהמשך.
(אם את רוצה את יכולה לשלוח לי במייל: [email protected])
שלחתי לך שם הודעה
תמשיכי :)
את כותבת יפה :)