החזרת את ליבי מהמתים -פרק 2

פרק 2-"גם העכבר יכל להפיל על האריה"

הם היו בכניסה למועדון, ישר שהסלקטור הבחין בלילי וקורל הוא ללא היסוס הכניס אות החבורה, כן היופי תרם להשגת דברים, אך לילי לעולם לא חיבבה את זה, היא אהבה להשיג את הדברים הכוחות עצמה.
לעומתה קורל אהבה להשתמש בכוח הפיתוי שלה, היא אכן הייתה מפתה ביותר, היא הייתה עוברת ממיטה למיטה מידי שבוע, ללא מחויבות.
מה שעזר לה למשוך תשומת לב גברית היה יופייה הטרופי.
שערה החום, אורכו ככמה סנטימטרים ספורים ממותניה, גופה מעוצב כאילו יד אלוהים ישבה שעות ותכננה פרטי פרטים, עורה היה בגוון מוקה חלש ואת פנייה היו יפיפיות, עיניים ירוקות המעוטרות בריסים ארוכים, אכן הייתה אישה מדהימה, פנטזיה של כל גבר.
לא עבר רגע וכבר משכו את לילי לבר, מוודאים שתקיים את הבטחתה .
"אני רוצה כוס קוסמו וכמובן 2 כוסות וויסקי הכי משובח שלכם" מזמין ג'יימס את השתייה לשלושתם, קורץ לברמן המביע די עניין והולך לכיוון מקום ישיבתם, מגיש לבנות את המשקאות.
"הלילה ,את תופסת בחור !, הגיע הזמן להיכנס למערכת יחסים" אמרה לפתע קורל ללילי, מתעלמת מקריאות הביטול שלה.
"לילי, היא צודקת, מאז המקרה עם מייק את לא נהנית ממערכת יחסים או סטוץ" הסכים ג'יימס.
"אני לא יכולה, מה יקרה עם יבגדו בי שוב?" שאלה לילי בכעס רב, נזכרת במקרה בו התאהבה מעל הראש בבחור צעיר ששמו מייק, אשר היא מאורס לה כשנה לאחר חמש שנים של זוגיות.
היא חשבה שהוא אהב אותה, אך לפני חתונתה תפסה אותו עם אחת מחברותיה הטובות לשעבר, מה שגרם לה לא לאמין באהבה יותר.
"אהבה יכולה להיות נעימה, חמימה אך יכולה באותו מקרה לתת לך כוויה מדרגה שלוש" אמר ג'יימס, קוטע את רצף מחשבותיה העצובות .
" ג'יימס תסביר את עצמך, אנחנו לא לומדות רפואה כמוך" אמרה קורל, מחטיפה סטירה חלשה לראשו, מצחקקת.
"אני אומר שכן, הוא בגד בך, אך את הנעשה אין להשיב, עליך להוריד את המחסומים שבנית לך ולתת לבן אדם חדש להיכנס לך לחיים" השיב ג'יימס
"אני לא יכולה, זה בלתי אפשרי" מחטה לילי את דמעתה.
"שום דבר אינו בלתי אפשרי, את מוותרת בקלות רבה, עלייך לעמוד בראש מורם ולהוכיח למייק ולכולם שאת יכולה, אז אנא אל תוותרי לעצמך" אמר ג'יימס בדאגה.
"אחרי השיחת עידוד הזאת אני מקווה לא למצוא אתכם בבית" אמרה קורל, קורצת ללילי וגוררת אותה לרחבת הריקודים, בעוד ש ג'יימס נשאר באזור הספות, מחייך בפלרטטנות לברמן אשר הלך לכיוונו
"זה היה מהנה " חייך לעצמו ג'יימס, לוגם במהירות את כוס הוויסקי שלו וקם לכבוד הברמן החתיך.
לילי מצאה את עצמה לבד ברחבת הריקודים גדולת המיימדים, לאחר שקורל הועילה בטובה לעלם עם גבר זר נאה והפקירה אותה, כרגיל.
"עוד פעם היא עושה את זה, יש לה מזל שהיא כמו אחותי" חשבה לעצמה לילי , מגחכת.
קורל לא הייתה רעה, ההפך הוא הנכון, היא לה פשוט קטעים שכולם הורגלו עליהם, אחרי הכול זה קורל.
"אפשר לרקוד אתך נערה יפיפייה שכמותך?" קול מוכר לחש, גורם לה להסתובב בבהלה ולהביט בו, מה שכן היא איננה שמחה לראותו.
"מייק? מה אתה עושה פה?" שאלה בכעס ועצב
"מה שאת עושה, מבלה" השיב, מחייך את חיוכו המפורסם ששבה נשים בין רגע.
מייק היה יפה תואר, בעל שיער בלונדיני מלוכלך, עיניים כחולות וגוף שגרם להרבה נשים ליפול מרגליהן , כולל אנה, חברתה הטובה לשעבר.
"מה אתה רוצה?" שאלה לילי בכעס, מביטה בו במבט רצחני.
"רק רציתי לדבר ולהזמין אותך לשתות איתי" חייך אליה, אוחז בידה.
"אני אוותר" צעקה מבעד למוזיקה הרועמת, הולכת במהירות לדלת האחורית המובילה לסמטה, בורחת ממייק.
היא שמעה קולות צעדים, היא מיהרה להתחבא מאחורי הקיר.
"אני יודע שאת פה לילי, אני מזהה את הריח המשכר שלך בכל מקום" אמר מייק, גוון קולו היה מטריד מאי פעם.
"הנה את" חייך חיוך נבזי, דוחף אותה לקיר הקרוב ונצמד אליה , מנשק אותה בחוזקה וללא רצון מצידה..
לילי ניסתה דחוף אותו, אך איננה יכלה הוא היה כבד וחזק בשבילה.
היא התחילה להשתולל, לצעוק אך לא באו לעזרה.
"סתמי את פיך" צעק באכזריות, סוטר לה , קורע את חולצתה, משאיר אותה חשופה מראשה עד מותניה בקור החורפי שכזה.
"מה אתה רוצה מייק? יש לך את אנה ועוד מלא אנשים" לילי נשארה אדישה, בולמת את הדמעות ולא מראה כול סימן לחולשה.
"את יודעת לילי? בגדתי בך כי לא סיפקת אותי מינית, אך לא משנה מה תמיד אהבתי אותך" חייך מייק, נושק לה בכוח.
"נתתי לך את ליבי מייק, אך במקום להשתמש בו לטובה שברת אותו לחתיכות" סיננה בכעס, דמעה בוגדנית זולגת על לחייה אשר אדומה מין הסטירה החזקה.
"אני שונאת אותך" צעקה, פתאום השתחרר שקט אך לא נשאר לאורך זמן.
מייק קיפל ידו לאגרוף, מתכוון להכות את לילי אך מה שהוא לא ידע ,מה שהם לא ידעו היה כי מישהו זר התבונן עליהם מלמעלה, בסקרנות רבה, מצפה לראות עם היא , זאת שעקב אחריה מלידה, היא האחת.