החבר שלי הוא חייזר 16 קרדיט לשירה אורבך
"תגיד לי מה אני צריכה לעשות."
"אוקיי, בשביל הטקס צריך יער, עדיף גדול, יש כאן מקום כזה?"
"חייב יער?"רטנתי, למה החיים של החייזרים צריכים להיות כל כך מסובכים?
אריק נאנח.
"צריך מקום שבו הרוח של מרלת'ה-אן תהיה שמחה להישאר." אמר. "מערה, יער מקום שקט שמתאים לאישיות שלה."
אני לא חושבת שמערה או יער יתאימו לאישיות שלה. רציתי להגיד. אך לאור המצב שהיא כאן. מתה. אני רק אמרתי:"אני חושבת שיש..אבל איך נגיע לשם? איך ניקח את הגופה?אנחנו במלון אריק, ובקושי שהצלחתי להכניס אותה כשהיא עדיין הייתה חיה, למרות הכדור שהיה תקוע לה. בכל מקרה.. איך נוציא אותה החוצה?"
"בסדר בסדר בסדר רק אל תלחיצי אותי אנחנו נמצא דרך."
"אנחנו?!"
***
"כשאמרתי שתגיד לי מה אני צריכה לעשות לא התכוונתי שתתן לי להכניס גופה מתה לתוך שק ולרדת איתה במדרגות בטענה שזאת בובה.אריק, אם נתפס אנחנו..אנחנו.."
"כן כן כן אני יודע." אמר אריק בלחץ שיכול היה לגרום לו להתעלף."אבל אין לנו ברירה."
רעיון צץ במוחי.
"הו, דווקא יש לנו."אמרתי.
אריק הרים גבה.
"כן?" שאל.
"הבחור של שירות החדרים עבר פה כבר?"
"מה?" שאל אריק, לא מבין לאן אני חותרת.
"אם נוכל להתחפש לבחור של שרות החדרים ולהיכנס לחדר עם העגלה.."
"נוכל להכניס את הגופה של מרלת'ה-אן לתוך העגלה ולצאת מבלי שאף אחד יחשוד! אמילי?"
"אמממ?"
"זה רעיון גאוני!"
"קל להגיד קשה לעשות."
***
"למה נראה לי שאני ישים את הפאה הזאת?"רטנתי. "ואם אתה כל כך לחוץ לשים אותה, למה שלא תנסה בעצמך?"
אריק הטיל את ראשו לאחור ונאנח.
"אני לא יכול להתחפש לבת וחוץ מזה..את דומה למנקה."
"תודה רבה לך." קראתי בציניות.
"מה?" קרא אריק. "מה אמרת?"
"תודה שאתה משווא אותי למנקה." אמרתי וחייכתי אליו חיוך ציני.
אריק השיב לי חיוך ציני שגרם לי לרצות לתת לו בוקס בפנים.
ותאמינו לי, באמת שרציתי לתת לו אחד.
***
"קדימה, אמילי, קחי את הפאה. קדימה אמילי..אין לנו את כל היום…"
ככה אריק חפר לי. מעצבן לא?
"תביא לי את זה." רטנתי ולקחתי מאריק את הפאה. הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת, מנסה להיראות עצבנית ככל האפשר.
אבל, במקום להיות עצבנית החלטתי על הדרך הטובה ביותר לעצבן את אריק במקום להתעצבן- החלטתי לרדת עליו.
וככה, שנייה לפני שיצאתי הסתובבתי לכיוון אריק ואמרתי:"אתה יכול להתחפש לבת. אתה פשוט לא רוצה."
זה גרם לאריק להסמיק, ושנייה לפני שהוא רטן את שמי, הסתלקתי מהחדר.
תגובות (0)