החבר שלי הוא חייזר פרק 33

אריק לא אכזב, כשבידו 2 אקדחים הוא ירה על הבחורים במסדרון, אני ואייג' הצטרפנו אליו כמה דקות מאחור יותר. המסדרון היה מלא בעשן ודם טרי מילא את הקירות. האוויר הדחוס חנק אותי אבל לא התלוננתי. אם זה המחיר של החופש. אשלם אותו בשמחה.
"אז.." קראתי בזמן שפוצצתי שני ראשי-חייזרים "איך יורדם מהכוכב?"
"ישנו מאגר של חלליות, בקצה הדרומי של המבנה, נוכל להגיע לשם." אריק ירה שלוש פעמים והיריות הדהדו בראשי. האקדחים היו שונים מהאקדחים שבכדור הארץ, כי בכדור הארץ הם נועדו להרג ולפצוע אנושות. פה הם נועד להמהם.

המשכנו והמשכנו לירות בהם. אבל הם היו רבים ממנו. אנחנו הינו שלוש. הם היו עשרות. עשרות שוטרים שלא הפסיקו להגיע. איש לא אמר זאת בקול, אבל שלושתנו ידענו שהתחמושת עלולה להיגמר לנו עוד לפני שנחסל את כל השומרים.
אלא אם כן..
"אני יעקב אותם." אמר אייג', וטען את אקדחו. "ברגע שאני ירמה אותם. תחצו את המסדרון שממנו באנו."
הנהנתי. "קדימה, אריק." אמרתי.
אייג' עמד לחצות את קן המסדרון אל אריק תפס בזרועו והביט בעיניו. "תודה. אחי." אמר.
אייג' הנהן. "קח את החברה שלך למקום מבטחים. נתראה בשער."
"איזה שער?" שאלתי והבטתי בשני האחים.
הם לא ענו לי. רק הביטו אחד השני. כאילו יודעים משהו שאני לא. לאחר כמה שניות שנדמו כנצח (קולות היריות שמאחורינו גם נכן גרמו לאווירה.) אריק זע קצת, הסתובב ותפס בידי, וביחד התחלנו לשוב על עקבותינו. או יותר נכון-לרוץ על עקבותינו.איי שם המסדרון התחלק ל-3 ההמשך היה מולנו, חיוור ומלא עשן.
לא הבטתי לאחור. הספיק לי להביט באריק ולדעת שהוא יכול לאבד עוד קרוב משפחה בגללי.
"אייג' יהיה בסדר?"
"כן." אמר באריק. "הוא יהיה בסדר."
"אתה אופטימי מידי." אמרתי והגברתי את קצב הריצה. "מה המלכוד?"
"להישאר בחיים."
"מאוד מצחיק."
"לא. אמילי. באמת." אריק נעצר לרגע והביט בעיני. "אין שום מלכוד."
שתקתי לרגע. "אני מקווה מאוד שזה מנכון-לטובת כולנו." אמרתי, הסתובבתי והמשכתי לרוץ.
"אני שמח שלא מתת בבית ההוא." אמר אריק והמשיך לרוץ מאחורי. " ישנם אנשים שזקוקים לך."
אני שותקת. אני לא רוצה שהוא יראה עד כמה שאני מאושרת שהוא ואני לא מתים עכשיו.

המסדרון התחלק לארבע חלקים. כול מסדרונות דומים. הם לבנים חיוורים וריקים.
"אריק, לאן הולכים?" שאלתי מבלי להביט בו.
קולות ירייה נשמעו מרחוק. התכופפנו בזמן שיריות התפוצצו איי שם מעלינו.
הטענו אקדחים.
אריק מביט בי ואני מביטה בו.
אני נושמת עמוק..הנה זה מגיע..
אייג' הופיע מהמסדרון שממנו הגחנו לפני רגע. מאחוריו. עשן אפור וזעזוע של יריות. מבלי להסתובב לאחור הוא ירה פעם אחת. פעמיים.
"את השמאלי!" הוא צרח. "קחו את השמאלי!"