החבר שלי הוא חייזר פרק 28

פרק 28:
"אז הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא של לאחד ממנו ימחקו את הזיכרון והשני פשוט..ימות? זה אגרסיבי!"
"אלו החיים בכוכב שלנו, אמילי, ככה אנחנו חיים."
"כי אתם לא מכירים שום דבר אחר? זה מגוחך! זה פרימיטיבי!"
"אנחנו לא יכולים לשנות את זה. אלה החיים. נקודה."
שתיקה.
"אני לא רוצה לשכוח אותך." לחשתי לאריק. "אתה חלק ממני. חלק שהפך אותי למי שאני..ואני.. אני לא רוצה לאבד את זה."
"את לא." אמר אריק בסמכותיות ובביטחון עצמי חזק כל כך עד שטיפ טיפה האמנתי לו. "את לא תשכחי אותי ואיש מאיתנו לא יפגע. לא כל עוד תספרי להם הכול ותוציאי אותנו מזה."
"ומה אם אכשל?"
"האמילי שאני מכיר מעולם מלא פחדה מכישלון."
"האמילי שאתב מכיר מתה מזמן. בבית ההוא."לחשתי.
אריק שתק. צליל צורמני נשמע מאחוריו. הוא הרים את ראשו ובחן בעיניו הירוקות את קיר הזכוכית שנפתח. האב והאח של אריק נכנסו פנימה.
"הזמן נגמר." אמר האב.
אריק העיף לעברי מבט, הנהנתי באיטיות כמסמנת לו שאני אהיה בסדר. שאני לא מפחדת ושהוא יכול לעזוב ולא לדאוג לי. מה שבדיוק היה ההפך.כי חדתי. כי בפעם הראשונה בחיי. מישהו היה תלוי בי. כי בפעם הראשונה בחיי,לא הייתי צריכה לדאוג רק לעצמי. כי אז הייתי יוצאת מזה איכשהו. אבל עכשיו מישהו סמך עליי. מישהו שאכפת לו ממני.
מישהו שאוהב אותי.

אריק נשק למצחי ולחש:"הכל יהיה בסדר. תישארי קרה.ותעשי לי טוב..אל תפגעי באף אחד, בסדר?"
צל של חיוך העיב את פניי עת יצא אריק מהחדר. לא לפני שקרץ קריצה רבת משמעות לכיווני."
"ובכן, אמילי." אמר האב והתיישב בכיסא הפנוי. "בואי נתחיל."
"למה הוא כאן?" שאלה והנדתי את ראשי לכיוון האח.
האב הביט בבנטו ואז בי. "אייג' כאן כדי לוודא שלא תקבלי יחס עודף."
אייג' קרץ וחייך חיוך ערמומי. האב העייף בו מבט מהיר ואמר בקול סמכותי וחותך:"והוא יישאר כאן. כל עוד אני כאן."
זקרתי את סנטרי. כאומרת-אין בי טיפת פחד. אתה יכול לשאול הכל ולא לפגוע בי. כי אני לא מפחדת.
נשמתי עמוק. "בסדר." אמרתי. "בוא נתחיל."