החבר שלי הוא חייזר פרק 24

הוא קושר את ידיי לכיסא החללית ומטעין את האקדח.
"מנה אתה רוצה?" אני מסננת ומעיפה את השיער שלי לאחור.
האב לחץ על כמה כפתורים ומבלי להביט בי אמר:"לדעת מה הבן שלי סיפר לך."
המוח שלי התחיל לפעול במהירות, מהניסוי שלי בעבר למדתי להסתיר את האמת. לא משנה מה המחיר.
הלכתי על ההתכחשות הראשונה.
"איזה בן?"
"אל תעשי את עצמך תמימה, אני יודע בדיוק מי את."
"ואני יודעת בדיוק מי אתה."
"באמת?" הוא הסתובב, מופתע.
חייכתי בזדוניות. "אתה מטורף ששם אותי בבית בדמוי חללית, זאת מתיחה, נכון? יופי. מתיחה הטובה! הייתי מוחה לך כפיים אם ידי לא היו קשורות."
האב נאנח ופונה אל לוח המחוונים, הוא לוחץ על כמה כפתורים ושואל:"מה הבן שלי אמר לך?"
"אז גןם הבן שלך קשור למנתחיה?" עשיתי את עצמי צוחקת. "תגיד לו כל הכבוד. המקום הזה..מדהים.. מה זה וירטואלי? מגע? איך עשית את זה."
הבחור נושם עמוק ושולף תמונה בה רואים אותי ואת אריק במכונית הצהובה. משוחחים.
אאוץ'.
"את הכרת את הבן שלי." הוא אומר. "עכשיו. אני רוחצה לדעת הכל. מה הוא אמר לך. ואיפה הוא."
הלכה האפשרות הראשונה. אני לא יכולה להכחיש. אבל אני יכולה לשחק אותה אמיצה!!
וכאלו כדי להוכיח זאת, בקול מלא בוז אמרתי:"למה נראה לך שאני ישתף פעולה?"
הוא נותן לי סטירה.
ו..הנה הלך האומץ. הלחי שלי הבוערת ודמעות של כאב מתחילות לעלות לי בעיניים.
אני מחייכת חיוך מחריד.
"אם אתה חושב שתצליח לשבור אותי. אתה טועה. עברתי גרועים מזה. כאב הוא משהו שמעצב אותך. אז יודע מה? אתה לא מזיז לי! אתה יכול ללכת לעזאזל. כי אני לא יגיד כלום."
הבחור נועץ בי מבט, חוזר אל לוח המכוונים, ובקול שקט ומחריד אמר:"בכוכב שלנו הורגים את כל מי שמסרב פעולה. אצלנו הורגים ואז שואלים שאלות."
"נשמע מוכר."
הבחור התעלם מהערה והמשיך:"אם את מסרבת לדבר מה את יודעת על העם שלנו ועל אריק. אז אהרוג אותך. אם מה שאת יודעת ואם מה שלא."
"אריק לא ייתן לך להרוג אותי. הוא לא יסלח לך. לעולם לא."
הוא הסתובב וצחק.
"כשאנחנו הורגים מישהו, אנחנו מוחקים את ראיות, את יודעת איך?" שאל. "אנחנו פשוט מוחקים את הזיכרון. בכוכב שלנו יש כפתור קטן. לוחצים עליו והופ. אין זיכרון. אריק יסלח לי על זה. הוא לא יכעס עלי. הוא עוד יודה לי. עם הזיכרונות המתאימים."
הדם עלה לי לראש באחת. שחקי אותה אמיצה! אל תראי לו שאת מפחדת!
"אתה לא תעשה את זה לבן שלך." סיננתי.
"מי אמר? את ראית בעצמך איך אבות מתנהגים, את חושבת שאני שונה? שהפעם הזאת שונה? לא! אני בדיוק כמו כל אב אחר. ואת תמותי אם לא תשתפי פעולה!"