הזנב של אלקסיס-פרק 1

פרק 1
חופשיה

נמאס לי, חשבתי, נמאס לי מכל האנשים שחושבים שהם יותר טובים ממני.
הייתי במערה התת ימית שלי. גיליתי אותה כשצללתי בפעם הראשונה בחוף הים של העיר ומאז שגיליתי אותה היא הייתה מקום המפלט שלי מהעולם שבחוץ. כשהייתי שם הרגשתי בטוחה וככל שבאתי למערה שלי יותר, הרגשתי שנערמים בי יותר סודות. המערה היא פשוט כיס אוויר תת ימי אז יכלתי לנשום בפנים.
בפעם הזאת שהגעתי למערה היה בגלל "גברת הוד מלכותה, מלכת השכבה". היא שפכה עלי את המים שלה ואמרה "אוי לא! אני כל כך מגושמת, את צריכה עזרה? רוצה שאני אקח אותך לשירותים בשביל שתוכלי להחליף בגדים?" ואז היא סימנה לשתיים מהבנות שתמיד הלכו איתה שיקחו אותי לשירותים. כל אחת לקחה זרוע אחת שלי והתחילו לגרור אותי. התחלתי להתנגד אבל למרות שהן היו אנורקסיות, הן היו חזקות מאוד. הן גררו אותי לשירותים, פתחו את מכסה האסלה והושיבו אותי עמוק בתוך האסלה ואז הסלקו בצחקוקים. ניסיתי להתרומם אבל נתקעתי. רק כעבור חצי שעה הצלחתי לחלץ את עצמי עם מכנס רטוב ממי השירותים ויצאתי מבניין בית הספר עם דמעות בגרון אבל עדיין לא נתתי לעצמי לבכות. רק כשהגעתי למערה הוצאתי את כל הכעס והזעם שהצטבר בפנים.
זהו! נמאס לי! אני לא רוצה לחיות ככה! לאף אחד לא מגיע לחיות ככה! חשבתי לעצמי. פתאום המערה התחילה לזהור. אבל האור לא הגיע מהמערה, האור הגיע ממני. כל המערה זהרה באור מסמא עד שהייתי צריכה לעצום את העיניים בשביל שאני לא אתעוור מהאור. הרגשתי הרגשה מוזרה ברגליים שלי, כאילו מישהו מלחים אותן ביחד. הרגשתי איך מכנסי הג'ינס שלי נקרעים והחולצה שלי מתחילה להתפוגג. נכנסתי ללחץ ולא ידעתי מה לעשות. כשהאור גווע ראיתי את הדבר הכי מדהים בכל חיי. הייתי בת ים.
הזנב שלי היה בצבע תכלת והייתה לי חזייה בצבע תואם. "זה לא קורה לי! זה לא קורה לי!" אמרתי לעצמי עם חיוך. זחלתי לעבר שפת המערה ודחפתי את עצמי לתוך המים, הם היו קרירים ונעימים. היה לי טיפה קשה לשחות בלי הרגליים שלי אבל התחלתי לקלוט את העניין. כשקפצתי מהמים לעבר השמים כל כך שמחתי! ההרגשה הייתה פשוט מדהימה! הצלחתי לשחות הרבה יותר מהר והרגשתי בטוחה בתוך המים, כאילו האוקיינוס כולו מגן עלי. עלה בי רעיון והתחלתי לשחות. שחיתי במשך שבוע ימים וכשהגעתי לאמצע האוקיינוס השקט וכשהייתי בטוחה שלא היו בשום מקום צוללים או ספינות קפצתי מהמים הכי גבוה שיכלתי וצעקתי "אני חופשיה!" עם חיוך ענקי מרוח על פני. הייתי כל כך שיכורה מהחופש עד שלא הרגשתי את החבלים שנכרכו סביב פרק ידי והחיבור בין הזנב לסנפיר. שמעתי קול של גבר צועק מעלי "את לא חופשייה עכשיו" והתחילו להעלות אותי לעבר המסוק שריחף ממעל.