הזאב החדש- פרק 5

פרק 5
"אז אתה אומר שאני זאב" אמרתי, העברתי את ידי הימינית על מצחי, הוא קדח מרוב מחשבות,
"חצי זאב, חצי בן אדם" אמר ג'ון ושילב את ידו, הוא נשען על הקיר, וזרק את כדור הטניס על הקיר וזה חזר אליו, והוא זרק שוב, מן משחק מוזר כזה,
"יש לך הוכחה שזה אמיתי?" שאלתי, לא יכולתי להאמין לזה, אנשי זאב? אין דברים כאלה, הוא סתם עובד עליי,
"שראית את אחיך משתנה מזאב שחור לבן אדם, זה לא הספיק לך?" הוא שאל והמשיך לשחק עם הכדור, הפוני שלו זז ברוח, התיישבתי על גזע של עץ
"איך זה שאף אחד לא ראה תיעוד שלכם, שאף אחד לא יודע שאתם קיימים?"
"כי בני האדם עיוורים, הם רואים מה שהם רוצים לראות, הם מריחים רק מה שהם רוצים להריח, הם לא פוקחים את העיניים ובאמת מבינים שיש אחרים בחוץ" אמר ג'ון ושילב את ידיו הכדור נחת על הרצפה והספיק לקפץ,
"נגיד שאני מאמין לך, מה עכשיו?" שאלתי,
"מאמנים אותך" הוא אמר ועל שפתיו התחיל להיווצר חיוך.
"מי זה מאמנים, אתה המאמן היחיד שלי" אמרתי,
"לא בדיוק" שמעתי קול מוכר, סיבבתי את מבטי, 'לא יכול להיות'
"לינדה?!"
"הפתעה" היא אמרה ושמה את ידה על מותניה, היא התקרבה אליי, יכולתי להריח את הבל הפה המרענן שלה.
"התגעגעת אליי?" היא שאלה והביטה בעיניי,
"מאוד" אמרתי ונשיקתי אותה, הנשיקה הייתה אגרסיבית, שפתייה היו רכות וגם שלי, מה שהיה תיאום מושלם, הנחתי את ידי מאחוריי גבה והיא על עורפי,
"אחמ אחמ" אמר ג'ון, ישר התנתקנו, היינו נבוכים טיפה,
"יש עבודה לעשות" הוא אמר וחייך.
***
"איך זה עוזר לי בדיוק?" שאלתי, כולי מתנשף ומזיע הייתי ללא חולצה, ג'ון שם את רגליו על גבי, והוא אמר לי להתחיל לעשות שכיבות שמיכה, ויש מדורה מתחתיי,
"זה מאמן לך את הכוח הפיזי, כך תהיה חזק יותר" אמר,
"השתמש בכוח הזאבי שלך" אמרה לינדה, התנשפתי חזק, לא יכולתי עוד, הייתי עייף, ומותש,
"קום" הוא אמר והוריד ממני את רגליו,
"הילחם בי!"
"אני לא הולך להילחם בך אתה-" אמרתי ואז הוא בעט בי ונהדפתי לאחור, נחתי על הרצפה,
"אתה חושב יותר מדיי, אל תסתמך רק על הזאב שלך, לפעמים הוא יהיה חזק, אתה חייב להיות חזק יותר" הוא פקד,
"קום אמרתי!" הוא אמר, הוא בעט בי מהעוצמה של הבעיטה עפתי לאוויר, ואז הוא נתן לי אגרוף בפנים,
"אוקי, תתכונן לחטוף קצת" אמרתי, באתי לתת לו אגרוף, אבל אז הוא חסם אותי עם היד שלו , והשתמש בידו השנייה כדי להפיל אותי, ובאמת נפלתי,
"הוא למד מספיק תן לו מנוחה" אמרה לינדה,
"אני בסדר לי" אמרתי וירקתי דם, קפצתי לאוויר בעטתי בו, הוא נהדף לאחור, ואז תפס ברגלי סיבב אותי 3 סיבובים והעיף אותי על העצים שהיו ביער, בשלב הזה, כבר לא הרגשתי את הידיים שלי, או הרגליים,
"תילחם!" הוא צרח, הרגשתי את ניביו מתחדדים ואת ציפורניי מתארכים ומתחדדים,
"בדיוק, זה מה שאני רוצה לראות" אמר ג'ון וחייך, הוא נהיה סוג של מטורף כזה, נהמתי ורצתי לכיוונו, והוא לכיווני, היה בידו אקדח, ישר פניה של לינדה נהפכו מדאגה לפחד,
"לא!!" היא צרחה, הוא ירה בי, והשתנתי חזרה להיות בן אדם, והירייה בתוך גופי,
"אנג'לו!" אמר ג'ון הוא העיף ממנו את האקדח ורץ לעברי, הכול היה מטושטש,
****
"ראית את זה?" אמר דניאל, הוא דיבר לאמילי, הם היו 5 מטרים לידם, מתחבאים בין השיחים,
"מרוב הדם ששתית אדוני כוחך התגבר, ואתה יכול לשלוט במחשבותיהם של אנשי זאב" אמרה אמילי,
"תראי את זה" אמר דניאל, עיניו נצבעו בצבע ירוקות ללא אישונים, וכך גם של טריי,
"תנו לי לתפל בו" אמר דניאל, ובאותו זמן אמר טריי, טריי הרים אותי לפי פקודה של דניאל,
"אתה עומד למות" לחש טריי.
"אני יודע" אמרתי חלשות והתעלפתי.