הזאב החדש- פרק 2

פרק 2
"נו? איך היה?" שאלה אימי, היא הביטה בי, כאילו היא ידעה שקרה משהו,
"היה רגיל" אמרתי והנחתי את התיק ליד הכיסא,
"מה זה רגיל?" שאלה וחייכה אליי חיוך זדוני,
"רגיל" אמרתי והלכתי לחדר שלי, שם נתקעתי בטריי, הוא לא אמר כלום, שזה כנגד הדברים שהוא תמיד היה אומר אם הייתי עושה את זה, 'תיזהר אידיוט' או 'מה אתה עושה חתיכת מטומטם' אבל הפעם שום דבר. משהו אחר הסיק את דעתו, הלכתי לחדר שלי, ונחתי על המיטה הרכה, התקשרתי למספר היחיד שיכל לעזור לי עכשיו,
"ג'ון" אמרתי, הבטתי בתקרה,
"מה קורה?" הוא שאל,
"אתה יודע.. למה לא באת ללימודים?" שאלתי,
"אהה.. אני, אני לא הרגשתי טוב" שמעתי היסוס בקולו, והוא גם גמגם לא מעט,
"הכול בסדר?" שאלתי,
"כן!, מה איתך?" הוא אמר כדי לשנות נושא, זרמתי איתו,
"אני הולך לארוחה בבית של נערה חדשה!" אמרתי בהתלהבות,
"סוג של דייט?" הוא שאל בהתרגשות,
"סוג של.." אמרתי,
מה השם שלה?" שאל,
"מאטקילה" אמרתי בעדינות וברכות,
"מישהו פה מאוהב.." אמר ג'ון וצחק מעט,
"לא יודע אם זה נקרא מאוהב.. הרגע הכרנו, אז אני הולך להתארגן.. תאחל לי בהצלחה" אמרתי,
"בהצלחה" הוא אמר וניתק,
הורדתי את החולצה שלי, ופתחתי את הארון, להפתעתי הוא היה מסודר בטירוף, כל הבגדים היו מקופלים בסדר מפתיע,
"וואו" אמרתי, לקחתי חולצה כחולה נקייה, עם ציור של זאב עליה, לקחתי ג'ינס שחור, לקחתי את הבגדים והלכתי למקלחת, אחרי שהתקלחתי, שמתי עליי את הבגדים, ריססתי על עצמי קצת בושם, ויצאתי מהמקלחת,
"מישהו פה הולך לדייט" אמר טריי,
"מאיפה אתה יודע?" שאלתי,
"רואים עלייך, רק תביא ורד אדום ואתה מסודר" הוא צחק מעט,
"מצחיק מאוד" אמרתי והלכתי לסלון, פתחתי את הדלת בשקט כדי שאימי לא תשמע, ואכן היא לא התעוררה,
הלכתי ברחוב, תוך כדי שמיעת צחקוקים מאנשים שהסתכלו אליי,
הגעתי לרחוב שבו מאטקילה אמרה לי, וראיתי את הבית שלה, הוא היה גדול, מלא פרחים בגינה, והדלת עשויה מזהב טהור,
"וואו" אמרתי, התקדמתי לעבר הדלת, וצלצלתי בפעמון, מאטקילה פתחה את הדלת, היא הייתה עם שמלה שחורה צמודה, שרואים לה את כל הגב,
"את נראית מדהים" אמרתי וחייכתי אליה,
"תודה" היא הסמיקה מעט,
"בוא תיכנס" היא אמרה, ונכנסתי לבית המפואר שלה. היו שם מנורות ארוכות, מכסף והיו להם משרתים, עם שיער מרוח בג'ל. התיישבתי על הכיסא, והתחלנו לאכול,
"אז.. אנ'לו שמעתי שאתה.." הוא אמר ונקטע על ידי מאטקילה,
"אנג'לו אבא, לא אנ'לו" היא אמרה וחייכה מעט,
"סליחה. אנג'לו, שמעתי על אביך, שהוא הותקף מזאב והוא הרג אותו, איך אתם מסתדרים עם זה?" הוא שאל בחוצפה,"אתה לא חייב לענות על זה" היא לחשה לי.
"לא זה בסדר. אנחנו מסתדרים דיי בסדר, עוזרים לאימא במה שהיא צריכה, מתנהגים טוב.. אני מתגעגע אליו" אמרתי ודמעה אחת נפלה על הלחי שלי. מאטקילה הניחה את ידה על הכתף שלי, והלכנו למרפסת שלה, רק אני והיא. הרוח הניף את שערה באוויר, הבטתי בה, והיא בי,
"מצטערת על אבא שלי, קשה לו בהכרות, בגלל זה אין לי הרבה חברים, כולם מפחדים ממנו" היא אמרה,
"לא זה בסדר, הוא דווקא נחמד" אמרתי,
"את יודעת, תמיד שאני נזכר בו, אני חושב רק על דבר אחד, על המשפט שהוא תמיד היה אומר לי, 'אל תדאג יהיה טוב יותר' והמשפט פשוט גורם לי לבכות עליו שוב פעם" אמרתי,
"גם אני איבדתי את ההורים שלי" היא אמרה, הופתעתי ממה שהיא אמרה,
"אבל הם חיים" אמרתי,
"הם ההורים המאמצים שלי, ההורים שלי נהרגו בתאונה, אני היחידה ששרדתי, והם מצאו אותי, וגידלו אותי כמו ביתם" אמרה מאטקילה,
"מאטקילה, אימא קוראת לך" אמרה נערה אחת,היה לה שיער בלונדיני, ועיניים כחולות, היא הייתה גבוהה, והיו לה שפתיים אדומות, היא הביטה בי, ואני בה.
"זו אחותי, תחכה פה אני כבר באה" היא אמרה לי,
הטלפון צלצל,
"כן טריי" אמרתי,
"בוא מהר הביתה, אימא היא חטפה התקף לב" הוא אמר בלחץ,
"מה?" אמרתי,
"בוא כבר!" הוא צעק, הפלתי את הטלפון שלי, ורצתי מהר למטבח שלהם,
"אני מצטער אני חייב ללכת" אמרתי במהירות,
"אבל יש קינוח עוד מעט" אמרה מאטקילה,
"אימא שלי, יש לה התקף לב, אני חייב לעוף, היה כיף תודה רבה שאירחתם אותי" אמרתי ובמהירות ורצתי לעבר הבית שלי, הייתה דרך קיצור, אבל היא עברה ביער, ולא חשבתי יותר מדיי, אז נכנסתי ליער,
עשבים, עצים, זה מה שראיתי שרצתי ביער,פתאום החלקתי והתגלגלתי במורד ההר,
"אוץ'" אמרתי, נגעתי במצח שלי, ירד ממנו דם, שמעתי נהמה, הרמתי את מבטי, וראיתי זאב שחור מולי, הוא התקרב אליי, אני התרחקתי לאט,
"זה לא קורה לי עכשיו" אמרתי, הוא קפץ עליי, הרגשתי את טפריו על צווארי,ואת הנשימה שלו היה לו ריח של דם, הוא קירב את שיניו החדות, ואז הוא נשך אותי בכתף, צרחתי מכאב, ואז משהו העיף אותו ממני, זה היה זאב עם פרווה חומה רכה, ועיניים ירוקות, הוא נשך את הזאב השחור, אבל הזאב השחור היה אכזרי והוא שרט אותו בפנים,ואז הזאב השחור ברח. ניסיתי לקום כדי לברוח, אבל רק הרגשתי כאבים והתעלפתי.