הזאב החדש- פרק 1

הזאב החדש
פרק 1
״אנג׳לו אתה תאחר!״ צרחה אימי מהסלון, ״לא נורא.. גם ככה משעמם בבית הספר״ אמרתי לאט וחלשות והטבעתי את ראשי בכרית,
״אמרת משהו?״ שאלה אימי שהגיעה לחדר שלי כדי לראות אם אני ער,
״לא אימא״ אמרתי וסיבבתי את עיניי, קמתי מהמיטה. פתחתי את הארון המבולגן מהבגדים שלי, מכנסיים לא מקופלות על חולצה מקופלת, גרביים על המדפים, חולצות הפוכות, לקחתי את הדבג הראשון שראיתי ונכנסתי להתקלח. מיד אחרי המקלחת התלבשתי, שמתי מכנסיי ג׳ינס חומות קצרות, וחולצה לבנה מכופתרת, חזרתי לחדרי, לקחתי רצועה אחת של התיק, הרמתי אותה והכנסתי את כל הציוד שהיה לי על השולחן. מחברות, ספרים, הכול! ויצאתי מהבית.
השמש זרחה, השמיים היו בצבע תכלת, כחול העננים זזו מעט שכמעט אי אפשר היה להבחין בהם.
״אנג׳לו״ אמר אחי, טריי, הסתובבתי כדי לראות מה הוא רוצה,
״שכחת את הסנדוויץ שלך״ הוא אמר וחייך, היה לו שיער חום חלק, ועיניים ירוקות, הוא היה שרירי והוא חייך לעברי, החזרתי חיוך ולקחתי את הסנדוויץ מידו.

״איפה השיעורי בית שלי אה?״ צעק הערס של התיכון, ג׳ואי. הוא החזיק חנון מחולצתו והצמיד אותו ללוקר, הוא הביט בו במבט חסר רחמים,
״אני מצטער, היה לי מבחן על הראש ו-״ אמר החנון המבולבל וג׳ואי נתן לו אגרוף בבטן והפיל אותו על הרצפה, היו מלא ילדים סביבם, ואף אחד לא רצה לעזור.
״היי ג׳ואי״ אמרתי והורדתי את התיק מגבי, כולם הסתבבו והסתכלו אליי,
״תעזוב אותו..״ אמרתי,
״מה? לא שמעתי טוב״ אמר ג׳ואי, הוא התקרב אליי,
״תעזוב אותו!״ הפעם אמרתי חזק יותר, צחוק נפלט מג׳ואי,
״ אתה ממש סטנדפיסט״ הוא אמר והמשיך לצחוק, הוא הגיע כמה סנטימטרים לידי, הוא הניח את ידו עליי, כדי לא ליפול ממה שאמרתי, ואז הוא דחף אותי,
״בפעם הבאה שתדחוף את האף שלך לעיניינים שלא שלך, אני כבר יהרוג אותך״ אמר גואי ובעט בי בבטן.
כולם הלכו כי היה צלצול, ורק אני נשארתי שם, סובל מכאבים, נכנסתי לכיתה, באיחור של 10 דקות,
״למה איחרת?״ תקפה מיד המורה,
״אני מצטער פשוט-״ אמר ונקטעתי באמצע,
״ תירוצים לא עובדים עליי אדון אנג׳לו פרוור. תשב״ אמרה והצביעה על מקום הישיבה שלי, ליד נערה חדשה,
״היי״ לחשתי,
״היי״ היא לחשה חזרה,
״אנג׳לו. אנג׳לו פרוור״ אמרתי והושטתי את ידי כדי שתלחוץ לי את היד, היא חייכה,
״כן אני יודעת״ היא אמרה,
״מאיפה?״ שאלתי,
״המורה הרגע אמרה את השם שלך״ היא צחקה טיפה,
״ואת?״ שאלתי וגיחחתי מעט,
״מטאקילה, אתה יכול לקרוא לי מטאל״ היא אמרה ולחצה את ידי,
״שם יפה״ אמרתי, התעלמתי מכול מה שקרה, כל מה שהיה סביבי ופשוט התרכזתי בה. בשיער שלה, בעיניים שלה. היה צלצול, כולם התנפלו על הדלת כדי לצאת, אני הייתי אחרון.
״אנג׳לו, אימא שלי מכינה דג לארוחת ערב, וחשבתי אם תרצה לבוא לאכול איתנו? היא אמרה, לא יכולתי לומר לא,
״נשמע מצוין״ אמרתי וחייכתי,
״אז היום בשבע?״ היא שאלה,
״קבענו״ אמרתי והלכתי מהבית ספר, עם חיוך ענקי על הפנים.