הורדים של רוז- פרק 1

כשהתעוררתי, העלים נעלמו בהבזק אור.לקחתי אתה עלה הזהוב, וחרזתי על שרשרת כסף. ההורים שלי לא יודעים על הכוחות שלי, ככה שמעולם לא שיגרתי את עצמי לשם. אכלתי והתארגנתי וירדתי לאגם שליד הבית שלי. אני ואנג'לינה קבענו להפגש שם. כשיצאתי היא חיכתה בכניסה לבית. "היי רוז!" קראה לעברי "רוצה תחרות?" הבטתי סביב, לוודא שאין אף אחד באזור. "כן, עם כוחות?" אנג'לינה הנהנה.שתינו התמקדנו. אנג'לינה הפכה לשפירית, וטסה לכיוון הבריכה. כשבדרכה היא משתנה לה, לציפור,לחתול, לעכבר, לסוס, לכלב. ואני פשוט התמקדתי בבריכה.כשהתגשמתי שם כענן ורדים, (עם תיק) אנג'לינה כבר עמדה על סלע, בדמות שלדג, וניקתה את נוצותיה. היא התגשמה שוב כבת אדם וצחקה. "טוב," אמרתי בהתגרות, "תחרות עד לבית הספר, לחניה האחורית הריקה!" אנג'לינה חייכה. והפכה שוב לשלדג. היא קראה "נראה אותך!" ועפה, כשהיא משתנה לשחף, ואז לנץ. אני לא בזבזתי זמן.התמקדתי בעצמי, ואז בית הספר. כשהתגשמתי שם שוב כענן ורדים, אנג'לינה בדיוק נחתה על עץ. "תיקו!" צווחה, היא הייתה נץ, וניצים צווחים. "לא נכון!" אמר מישהו מאחורינו. אנג'לינה הפכה לינשוף והסתובבה. מה שהופיע שם היה ילדה, עם כנפים. "היי רוני." נאנחנו שתינו. רוני קראה בקול: "אני ניצחתי!" אנג'לינה נאנחה ואמרה: "כבר אמרנו רוני, כשאת גרה 5 מטרים מהחניה," ואת יכולה לעוף" הוספתי, "זה לא חוכמה." רוני צחקה ונחתה על הקרקע הקרקע. היא הבריקה, והכנפיים נעלמו. "טוב בואו, מחכים לנו בכיתה." אנג'לינה הפכה שוב לבת אדם ושלושתינו צעדנו יחד לבית הספר. מתכננות יחד את מחר בלילה.