הוא תמיד בא לי בחלום

באותו הלילה לא היו כוכבים , עננים אפורים ומלאים בגשם הסתירו את השחור של הלילה והלבן של הירח.
שכבתי לי במיטה מתחננת להירדם , סופרת כבשים מדמיינת עולמות נסתרים, הכול רק בישביל להירדם. רוח חזקה טרקה לי את התריסים ולמרות שכבר הכול היה שחור גם ככה עכשיו הרגשתי שאני בחשיכה יותר עצומה ממקודם.
קמתי מהמיטה בחוסר רצון זה לא שהטריקה החזקה הפריעה לי לשינה או לעייפות שלי, החוסר רצון נבע מכך שהקור ששרר בחדר ובכלל בחוץ היה מקפיא עד שהרגשתי אותו חודר בכל כוחו לעצמותי וגורם להן לחרוק למרות שהייתי רק 18 גיל שיא בגרותי, כשפתחתי את התריסים הסגורים ראיתי אותו עומד למטה מתחת לעץ שכאילו הגן עליו מהגשם החזק שהתחיל פתאום לרדת. מבטו היה על חלוני אבל עיניו , עיניו היו ריקות חסרות הבעה ופניו לא הסגירו רגש , לא נראה אפילו שהקור של הבחוץ הפריע לו , הוא פשוט עמד שם הביט בי , ואז פתח את פיו ולמרות המרחק שהיה בינינו יכולתי לראות שהוא לוחש משו לאוויר.