הגזע הנוסף- הקדמה

בעולם הזה יש סוגים רבים של יצורים תבוניים. בני האנוש קצרי החיים והסבלנות, האלפים שוכני היערות, הגמדים שבמערות, הטרולים מעטי הבינה והאכזריים, שדונים ופיות שובבים. על כל אלו מסופר די והותר, סיפורי פנטזיה ואגדות, סיפורים מפה לאוזן וסיפורי עמים. על שיתופי פעולה ביניהם, ומלחמות, על שנאות ובריתות. על מלכים ומלכות, על חרבות וקסמים.
מאז העולם התפתח. המדע והטכנולוגיה משמשים תחליף לקסמים לאלו אשר לא ניחנו ביכולות הקסמים, וגם לאלו אשר החליטו להפנות את עורפם לקסמים, לדרכי אבותיהם. כל אותם גזעים שהוזכרו קודם עוד חיים במקומות בהם גרו אבותיהם, אך אותם מקומות השתנו לבלי היכר. אותם גזעים השתנו, כמעט כולם. בני האנוש במיוחד, מהירים להשתנות, מהירים לשוכח ולשנות. האלפים הכי פחות, גזע עקשן וארוך חיים. השדונים והפיות, חייהם משתנים ללא הרף, בכל יום שעובר. הגמדים, אין הם מתייחסים לשינויים שקורים מחוץ למערות עולמם. השינוי לא בא בהדרגה אליהם, כאשר יחליטו כי הוא דרוש, בין רגע יתרחש השינוי. הטרולים, אין בהם מספיק בינה לגרום לשינוי בעצמם. יצורים תבוניים אחרים יסיטו אותם לשינוי, אם טוב ואם רע.
על כל אל, נכתבו ספרי היסטוריה רבים- על השינויים שכל גזע הביא על עצמו או הגיע אליהם.
אבל לא על כל הגזעים נכתב בספרים. ישנם גזעים שנחשבו כאגדות אפילו בעיני השדונים והפיות, גזעים פתיים ונוטים להאמין בכל.
לעתים לצד המדורות, מסופר בלחש על אותם גזעים. אף אחד לא יודע מה מוצאם או מהיכן הגיעו. אף אחד כמעט לא ראה אחד מהם במו עיניו.
אבל האגדות על אנשי- החיה ממשיכים להתקיים.
אומרים כי המסוכנים והנבונים מביניהם הם אנשים הנמר. דומים הם לשילוב בין אלף לנמר, פניהם וגופם נאים ודקים, פלג גופם התחתון כשל נמר, ואוזניהם מחודדות. הזקני מביניהם מצמיחים שפם חתולי.
את עיניהם הבוהקות רואים ממרחק, ובלחש, כדי שאף אחד לא ישמע, אומרים אז ליד המדורה כי אותם פנסים בוהקים, אותן עיניים, יהיו האחרונות שתראו. אנשי הנמר לא חסים על אחרים.
אף אחד לא באמת ראה איש- נמר, כמו שאף אחד לא ראה איש- זאב, או איש- נחש. גם הם, סיפורי אגדות הם.
אבל לפעמים האגדות הן מציאות.