הבלש פרק 5

כשסיימתי להקריא את הנבואה, כל השלושה היו בשוק. ואני לא מאשימה אותם. הרגע הודעתי לשני ילדים בני 12 ולנער בן 17 שהם עומדים לצאת להילחם נגד המפלצת ששום אדם לא יודע מה היא. גם אני הייתי נכנסת לפניקה, אבל אני קוראת את הנבואה הזאת כבר שנים, אז הפסקתי להיבהל.
בכל זאת הם יצטרכו להתמודד עם זה! אני צריכה למצוא את הבלש איתם או בלעדיהם! ולא אכפת לי משום נבואה, למרות שיכל לעזור אם הם יסכימו לשתף פעולה.
"נו אז מה אתם אומרים?" שאלתי.
"אני איתך לא משנה מה אלכס" אמר אייס.
"טוב אני מניחה שאני אלך" אמרה יוקה.
"גם אני איתך" אמר ג'רי.
אמרתי להם שיחפשו בכל מקום מישהו שיכול להיות אחד האחרים. והם הלכו לדרכם.
טוב ארבע (כולל אותי) נמצאו, עוד ארבע וסיימנו את החיפוש. או יותר נכון נסיים את החיפוש של הנציגים, את המפלצת אני מניחה שיהיה הרבה יותר קשה למצוא, בכל זאת הוא מסתתר מהאנושות כבר יותר מ-200 שנה. ואנחנו נהיה רק חבורה של שמונה נערים ונערות נגד מפלצת יודעת כל. המצב עגום, אני לא אשקר, ואני יודעת שכנראה אין לנו שום סיכוי נגדו, אבל אם זה אומר שאני אמות במטרה להגשים את המטרה שלי, אני מעדיפה לא לחיות אם אני לא אגשים אותה.
סבא נכנס לחדרי, עם פרוץ מרוצה מעצמו כמובן, בכל זאת הוא עזר לי למצוא את העבר ואת הלב, אני לא אשכח את זה. "תודה סבא" אמרתי.
"לא תודה לך הדעה שאת מגשימה משהו שמיד רציתי לעשות" אמר. הוא יודע שאני הדעה? והוא לא אמר לי כלום לפני זה!
"אתה ידעת שאני הדעה? ולא סיפרת לי?" אמרתי כועסת.
"חשבתי שגם את יודעת" אמר בפרצוף מיתמם ויצא מהחדר.
מחר אנחנו נמצא את השאר, או לפחות מישהו אחד. ולמרות שאני בטוחה שרוב הסיכויים הם שזה לא יקרא, נרדמתי חושבת על מי זה יכול להיות.

בבוקר קמתי, והרגשתי כאילו שפכו עלי מים. הסתכלתי על עצמי ומסתבר שזה בדיוק מה שעשו לי! הרמתי את מבטי וראיתי את סבא שלי עומד עם דלי ריק ושורק!
"סבא!!!!!! אני אהרוג אותך!" צעקתי וקמתי כדי לקפוץ עליו, אבל הוא הספיק להתחמק. הוא וכיסא בגלגלים המקולל והמהיר שלו…….גררררררר!!
הוא ברח לי. התארגנתי מהר והלכתי לבית הספר. כשהגעתי לשם ראיתי את ג'רי מחכה לי ליד השער.
"מצאתה מישהו?" שאלתי.
"כן, לידיה ומורן" אמר. לא, כל אחד רק לא לידיה ומורן!