Tom1
פרק רביעי, מקווה שאהבתם ואל תשכחו להגיב! :)

הארי פוטר ואש האזמרגד פרק 4: זרם חשמלי

Tom1 12/10/2015 691 צפיות 12 תגובות
פרק רביעי, מקווה שאהבתם ואל תשכחו להגיב! :)

הארי פחד. לפני רגע ירד גשם והיה מוקף בסוהרסנים, ופתאום הוא נופל לאיזשהו בור שהוא לא יודע מהו. הארי לא ידע איפה הוא, הוא לא יכול היה לנחש בכלל כמה מטרים הוא מתחת לאדמה. הוא זכר רק שהתעלף לפני רגע.
הרצפה המשופשפת הייתה בצבעים כחול ואפור. הארי רעד מרוב הקור, היה לו כל כך קר. כולו ספוג מים וזיעה מפחד. פתאום, ראה הארי מולו סוג של גביע, ממש מטרים ספורים ממנו. הארי ידע שהוא לא ישכח לעולם את הגביע הזה. הוא הרכיב את משקפיו על עיניו. הארי נעמד והתקרב אל הגביע לאט לאט, בזמן שאצבעותיו נוגעות בצלקתו הכואבת.
הצלקת של הארי בערה מרוב כאב. הוא הרגיש יותר כאב מהפעם הראשונה שלו. הוא הרגיש כאילו הוא אבוד, כאילו הוא עוד לעולם לא יוכל לחזור לביתו. אין סיכוי, חשב הארי. הארי לא ידע כמה מטרים נפל, וודאי שלא יוכל לטפס. ואז הארי נזכר. עד כמה טיפש הוא יכול להיות? הארי שכח לגמרי שהוא עם שרביטו.
הארי עדיין התרוצץ והתמלא מחשבות, בזמן שהוא עדיין ממשיך ללכת. איפה הוא יכול להיות? יכול להיות שהוא הגיע למקום המסתור של הלורד וולדמורט? האם הגיע לאיזשהו אוכל מוות? הארי היה בטוח שלא משנה באיזה מקום הוא היה נמצא, הוא היה חסר-אונים.
הארי המשיך לחשוב על הכל בזמן שהוא ממשיך ללכת לגביע, כל חמש שניות מציץ לאחור. אולי פתאום ייכלא או שיראה את הלורד וולדמורט, או משהו נורא אחר. רק זה מה שהיה חסר לו.
עוד פחות ממטר, הארי היה אמור להגיע אל הגביע. היה לו דחף לגעת בגביע, להרגיש אותו… עוד מילימטר ידו כבר נוגעת על הגביע הירוק כאזמרגד. כשהארי התקרב ראה שיש בו גם פסים דקים בצבע סגול.
ואז, ברגע שהוא נגע בגביע, צלקתו של הארי כאבה לו יותר מתמיד. כשהאזמרגד בהק יותר ויותר, ככל הנראה, היה זרם חשמלי בידו. וניצוץ צהוב-זהוב בהק לפחות לשתי שניות. הארי הרגיש אבוד.
היד של הארי עפה לאחור תוך פחות מחצי שנייה, והוא הרגיש כאילו דוחפים לו אותה חזק ובכוח. הארי הרגיש, איכשהו, שוולדמורט ממש לידו. הוא הסתכל אחורה. שום דבר לא נראה. הוא הביט לצדדים. אף אחד לא היה לידו ומאחוריו.
הארי חשב לרגע שאולי החלום שלו באמת היה סתם. הנה, גם עכשיו חשב שוולדמורט לידו, ואין אף אחד. אבל מצד שני, איך פתאום הגיעו הסוהרסנים, אחרי עשרים שנה? איך פתאום הכול מוזר, שונה?
ככל שעבר הזמן הארי הרגיש כאילו הוא צולל בחשכה עם מים קפואים. היה לו ממש קר. הוא שמע לשנייה צרחת אימה של הלורד וולדמורט. כן, זה היה הוא. בוודאות.
ליבו קפא. הארי הרגיש כאילו הוא צונח על החול ושוקע במיליוני סוהרסנים. אם וולדמורט באמת חי, הארי יודע שהוא יהיה חייב לוותר, שהפעם הוא לא ינצח.


תגובות (12)

אל תעלב אבל אתה שינית להארי לגמרי את האופי בצורה לא משהו.

12/10/2015 19:47

    איך אופיו השתנה?

    12/10/2015 20:23

לא קראתי את הספרים כך שאני לא יכול להסכים עם A.K Koren/
פרק יפה. המשך :)

12/10/2015 21:11

    תודה :)

    12/10/2015 21:17

קורן, קחי בחשבון שפה הארי הרבה יותר מבוגר… (למרות שזה עדיין מרגיש שהוא ילד! ><)
עדיין הקטע הזה שיש המון שאלות שהוא שואל את עצמו כביכול מציק לי (פשוט אפשר לכתוב אותן אחרת..)
פרק יפה, תמשיך =]

12/10/2015 21:48

    תודה

    12/10/2015 22:15

אני אהבתי ואין לי בעיה עם כלום. זה פשוט מושלם. בהתחלה חשבתי שזה ההיה משעמם כי זה על הארי פוטר ואני ממש לא מיתחברת אליו. טבת אז קראתי וזה ממש קסום. אני רוצה המשך!!!

13/10/2015 11:46

    איזה כיף לראות תגובה כזו :) תודה רבה (:

    13/10/2015 13:26

מתי המשך?!

13/10/2015 12:02

    אני מניח שמחר אעלה את פרק 5, אולי מחרתיים :)

    13/10/2015 13:27

מדהים!! זה ממש מותח!! מחכה להמשך :)

13/10/2015 13:13

    תודה רבה (:

    13/10/2015 13:27
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך