הארי פוטר ואש האזמרגד פרק 21: החידה

– פרק 21 –
בית גריפינדור היה חשוך מאוד. דין היה במיטתו וגם שרה. שרה כבר נרדמה, ודין ענה למכתב שהרמיוני שלחה לו.

הרמיוני היקרה
אני חייב לספר לך משהו, מבחינת השיעורים הכל בסדר, אם את רוצה לדעת, ואני כותב לך את מה שהיה רשום בעיתון הנביא היומי:
הנמלט מכלא הקוסמים אזקבאן – הבטוח ביותר
אחיו של הלורד וולדמורט, שהיה בכל הקוסמים שנה וחצי מכיוון שרצח עשרים אנשים בקללה אחת. הייתכן שברח?
שומרי אזקבאן עדיין מחפשים אחריו, אך השאיר אחריו רק רמז אחד למקום הימצאו, ובנוסף לכך איום מאיים, שקרא בקולי קולות כשהיה בכלאו:
"הלורד וולדמורט חזר והתחזק מפנינו- איש לא יוכל לעצור את עצמו ואת וולדמורט מפני הלילה השחור ואש האזמרגד- 'זהו- העולם נחרב'."

"הוא בהוגוורטס… אם אתם רוצים אותו… הביאו את האש, אם לא… שכחו ממנו…"
ייתכן שאחיו של הלורד וולדמורט, הנקרא בשם: גולדקורט, נמצא בהוגוורטס!

אני חייב שתלמדי אותי גם התגוננות מפני כוחות האופל, כי כן אנחנו לא לומדים הרבה, וגם… את חייבת לשמור על עצמך, וגם רון, הארי וג'יני. יכול להיות שדין לא שורד, ושאחיו של הלורד וולדמורט, גולדקורט מענה אותו. את חייבת לעזור לנו, לי ולשרה. בואי מהר, ככל האפשר.
אוהב, ממני דין
נ.ב: מסרתי לשרה ד"ש, תמסרי לרון ד"ש, וכשאת באה, תביאי איתך את מפת הקונדסאים, ותבואי לבד…

דין סיים לכתוב, ושלח את המכתב להרמיוני.
הוא נשכב לישון, אך פתאום, לאחר כמה דקות הרמיוני הגיעה.
דין לחש לה: "מה את עושה פה?" שאל.
"אתה אמר לי לבוא כמה שיותר מהר, אז באתי כמה שיותר מהר." לחש לו בחזרה.
"אוי, נו באמת…" צחק ג'ון, וחייך אליה. היא חייכה אליו בחזרה וצחקה. לאחר מכן ג'ון המשיך ברצינות: "הבאת איתך את מפת הקונדסאים?" שאל אותה.
היא ענתה לו מיד, "כן, הנה היא פה." והוציאה מכיסה את המפה.
"כל הכבוד! בואי עכשיו נצא בשקט מכאן, אסור שיראו אותנו." אמר לה ג'ון בשקט. במקום להתקדם מג'ון, היא התרחקה ממנו.
"מה את עושה עכשיו?" שאל אותה בשקט, וסימן עם הידיים שלו שתבואי כבר.
היא ענתה לו: "אני מעירה את שרה, זה מה שאני עושה." דין ענה: "טוב, אז מהר!"
הרמיוני העירה את שרה, ולאחר כחמש דקות הם יצאו משם.
***
"או-קיי, ג'ון ושרה… אנחנו חייבים להתקדם, אז בואו נתחיל מהחידות של הלורד גולדקורט, אחיו של וולדמורט." לחשה הרמיוני לג'ון ושרה.
שרה ענתה לה בלחשוש: "בסדר, אז מה אומר:"
ג'ון המשיך אותה: 'הוא בהוגוורטס… אם אתם רוצים אותו… הביאו את האש, אם לא… שכחו ממנו…', אני הבנתי ש 'הוא בהוגוורטס', זה אומר שהלורד גולדקורט מנסה… כאילו להיכנס להוגווטס, או ש… דין נמצא כאן בהוגוורטס, ושאם אנחנו רוצים אותו אז להביא איזשהי אש… ואם לא אז לשכוח מדין, שזאת אומרת, הוא יהרוג אותו…"
"טוב, בואו נעלה ואז נדבר, פשוט יכולים למצוא אותנו כאן! בואו, אחרי." לחשה הרמיוני, כשמפת הקונדסאים הייתה בידה.
הרמיוני, ג'ון ושרה פנו לאחור, ואז הם נתקלו בפרופסור אמברידג'. "מה אתם עושים כאן, מחוץ למיטות? ואת, הרמיוני גריינג'ר, אמם… מה את עושה כאן?"
"יש לי אישור!" המציאה הרמיוני מיד.
"מעניין…" ענתה לה פרופסור אמברידג', והמשיכה את דבריה, ושינתה נושא אחר לשיחה: "מה זה?" שאלה אמברידג', בזמן שלקחה את מפת הקונדסאים והחזיקה בידה. כל התלמידים האחרים התעוררו מהרעשים שנשמעו וקמו מחוץ לבתיהם.
"זה לא עניינך, אני לא בבית הספר הזה בכלל!" ענתה הרמיוני בקול רם ובלגלוג. "בואו נלך מכאן." אמרה הרמיוני בזמן שהחזיקה ביד ימין את שרה, וביד שמאל את ג'ון. אך אמברידג' עצרה אותם: "רק שנייה… רק שנייה…" הרמיוני מיד אמרה: "מה את רוצה עכשיו? אולי פשוט תעזבי אותנו קצת בשקט?"
אמברידג' לא עזבה אותם. "מי יכול היה לתת לכם אישור, אם נכון לעכשיו אין לנו כאן מנהל בבית הספר הוגוורטס?" פרופסור אמברידג' שאלה.
הרמיוני ענתה לה מיד: "האגריד, 'פרופסור' " אמרה ולעגה לה. "וחוץ מזה, את לא יכולה לעשות לי כלום, אני לא בבית הספר הזה… בואו נלך!" אמרה הרמיוני לאמברידג', ולאחר מכן פנתה לג'ון ושרה.
הרמיוני, ג'ון ושרה פנו אחורה והלכו.
"בואו ניפגש מחר על הבוקר ביער האפל, ביי! לילה טוב…" לחשה הרמיוני במהירות והלכה משם.
ג'ון ושרה הלכו לבית גריפינדור ולמיטתם, הלכו לישון ונרדמו במהירות.
***
"הרמיוני? הרמיוני?" שאלו ג'ון ושרה.
"ג'ון? שרה?" שאל הרמיוני. הרמיוני, ג'ון ושרה גיששו באפלה, עד שמצאו אחד את השני.
"שלום!" אמרו שרה וג'ון פה אחד. הם חייכו אליה.
"היי!" ענתה הרמיוני וחייכה אליהם בחזרה.
"רק שתדעי, היית מה זה גיבורה, איך שהתנהגת לפרופסור אמברידג'!" אמר דין. "נכון!" אמרה שרה.
"תודה, אבל… חוץ מזה, מה היא כבר יכולה לעשות לי? אני לא בבית הספר." אמרה הרמיוני, וחייכה אליהם. לאחר כמה שניות היא מיד המשיכה ברצינות: "אז… בואו נתחיל, את המשימה המסוכנת שלנו! זה היער האפל." אמרה הרמיוני.
"רק שנייה… רק שנייה… אני שומע משהו! אתם לא שומעים את זה?" שאל ג'ון.
"אנחנו לא שומעים את מה?" שאלה שרה.
"אני שומעת את זה…" אמרה הרמיוני, המשיכה את דבריה וצעדה שמאלה. "זה בא משם!" אמרה והצביעה שמאלה.
ג'ון ושרה הלכו בעקבות הרמיוני. הם הסתכלו על הדמויות והקשיבו.
היער היה שחור, אפל ודומם. צליל לא נשמע, מפני רחש הציפורים. העצים היו גבוהים והמרחק מעץ לעץ היה כמה מטרים. היה אפשר להבליט את היער מכיוון אחד, ומכיוון אחר נראה היה
שיש עיניים אדומות.