הארי פוטר ואש האזמרגד פרק 19: הנבואה בדרך פריווט

– פרק 19 –
בזמן שהסוהרסנים תקפו את דין, הייתה להארי נבואה. הארי לא ממש הבין אותה, אך בהחלט הבין שסכנה איומה מתקרבת. הארי באותו הרגע לא יכל לעזור לדין, מכיוון שנבואתו השתלטה עליו. הוא לא יכל לעשות דבר…
בנבואתו של הארי הכל קרה בדרך פריווט, הרחוב שבו דאדלי, ורנון ופטוניה גרו בעבר. באה מכונית שנסעה במהירות רבה, כך שבקושי היה אפשר להבחין בה. במכונית היה סוהרסן גדול, ועוד דמות מטושטשת, שבקושי היה אפשר לראות. מה שהיה מוזר זה שהדמות המטושטשת הייתה מאוד מאוד דומה ללורד וולדמורט. אבל אין זה ייתכן. הלורד וולדמורט מת סופית, לא הגיוני שהלורד וולדמורט היה שם. בהמשך נבואתו של הארי הייתה שם גם חתולה שחסמה את המכונית, אך בן רגע הסוהרסן הקפיא אותה. הארי הבין שזאת הייתה נבואה מאיימת, שסכנה גדולה עומדת לקרות, אך הארי לא ידע מה הסכנה. הוא גם לא ידע אם זה קרה באמת, או שהכל סתם בראש שלו, ופתאום הוא התעורר.
הוא ראה שהסוהרסנים הקיפו את דין, ושדין היה באמצע מעולף. הארי מיד ביצע את הכישוף הנקרא "אקספקטו פטרונום".
הוא קרא "אקספקטו פטרונום!" הכישוף לא עבד, הארי לא הבין מה קורה, ובמיוחד למה. אך הוא המשיך לנסות.
"אקספקטו פטרונום!" הניסיון היה לשווא, ואפילו החמיר את המצב. חלק מהסוהרסנים בא גם להארי. הארי המשיך לנסות. "אקספקטו פטרונום!"
הכל היה שחור, הארי לא יכל לראות דבר מלבד סוהרסנים… רק סוהרסנים…
הוא נשכב על האדמה, ולא יכל לקום ממנה. הוא רק שמע פתאום את דין קורא לו, אך הוא לא יכל לענות. הוא היה גם מוקף סוהרסנים, והם לא הפסיקו לבוא.
דין קרא לו, ואחרי כל קריאה קולו התחלש.
הארי… הארי… הארי…
הארי לא היה מסוגל לענות לו, אף על פי כן שזהו הדבר היחיד שרצה. הוא יכל רק לחשוב, אך מה זה עוזר לו?
דין… דין… דין… אני מצטער…
הכל היה שחור, הארי לא יכל לראות כלום. כך גם דין. שניהם התעלפו במקום.
***
"מה קורה?" שאל רון בתחנת הרכבת. "אני לא יודעת." ענתה לו מיד הרמיוני. "אתם חושבים שקרה להם משהו?" שאלה ג'יני.
רון התהלך במקום מרוב לחץ. פתאום גילה שרק הם שם, אין עוד אף אחד אחר.
"טוב, אני מגיעה אליהם, אין לנו ברירה אחרת. אני חייבת לבדוק מה קורה איתם!" אמרה הרמיוני בלחץ. "אני עוד מעט יחזור, ביי!" המשיכה הרמיוני, ולאחר כמה שניות היא הגיעה לכניסה של בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס.
***
הרמיוני ראתה את דין והרמיוני מוקפים סוהרסנים. היא מיד ביצעה את הכישוף שהארי לימד אותה.
"אקספקטו פטרונום!"
הארי ודין לא ראו אותה מכיוון שהתעלפו בעקבות כל הסוהרסנים. גם הכישוף של הרמיוני היה לשווא והחמיר את המצב, ומהשמיים מיד באו עוד סוהרסנים מכל כיוון.
הרמיוני לא וויתרה והמשיכה.
"אקספקטו פטרונום!"
"למה הכישוף לא עובד כאן?" לחשה לעצמה.
סוהרסנים באו מכל כיוון, והיא לא יכלה לעשות כלום. הכישופים שלה היו לשווא.
מה אני עושה עכשיו? מה אני עושה עכשיו? חשבה הרמיוני. אולי עשיתי את הכישוף לא טוב? אוי נו באמת, שטויות במיץ! ממתי אני מבצעת כישופים לא טוב? מה אני עושה עכשיו? אין לי הרבה זמן!
הסוהרסנים כבר מגיעים!
הרמיוני לא הפסיקה לחשוב, ולאחר כמה שניות גם היא נשכבה על האדמה, זה היה כאילו הסוהרסנים הכריחו אותה. ממש לא הייתה לה ברירה. הרמיוני ראתה הכל שחור… הכל שחור…
היא לחשה: "הארי… הארי! הארי, אתה שומע אותי? הארי!!!!".
הכל היה שחור, היא לא יכלה לראות כלום מלבד סוהרסנים, רק סוהרסנים, בכל מקום… לאחר כשתי דקות היא התעלפה, ודין, הארי והרמיוני היו חסרי אונים, ולא יכלו לעשות כלום. כלום. הסוהרסנים השפיעו עליהם, ורק מישהו כמו פרופסור דמבלדור שמת, היה יכול אולי להציל אותם ולעזור להם.
***
"מה קורה?" שאל רון בתחנת הרכבת. "אני לא יודעת." ענתה לו מיד ג'יני. "אתה חושב שגם לה קרה משהו?" שאלה ג'יני.
רון התהלך במקום מרוב לחץ. פתאום גילה שרק הם שם, אין עוד אף אחד אחר בתחנת הרכבת הזאת.
"טוב, אני מגיעה אליהם, אין לנו ברירה אחרת. אני חייבת לבדוק מה קורה איתם!" אמרה ג'יני בלחץ. "אני עוד מעט יחזור, ביי!" המשיכה ג'יני.
"חכי שנייה, אני בא איתך!" קרא רון בלחץ ובמהירות.
"בוא, מהר! החזק בידי!" אמרה לו ג'יני.
רון החזיק ביד ימינה של ג'יני והם הועתקו. תחנת הרכבת של הוגוורטס הייתה ריקה, ודממה שררה במקום.
***
לאחר כמה שניות הם הגיעו לכניסה של בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס.
פתאום רון ראה שהסוהרסנים הקיפו את ג'יני, שג'יני הייתה באמצע מעולפת. לאחר כמה שניות רון שם לב מה קורה במקום. הוא ראה לאחר מכן גם את הארי, דין והרמיוני, והבין מה קרה להם. רון מיד ביצע את הכישוף הנקרא "אקספקטו פטרונום", שהארי לימד אותו.
הוא קרא "אקספקטו פטרונום!" הכישוף לא עבד, רון לא הבין מה קורה, ובמיוחד למה. אך הוא המשיך לנסות.
"אקספקטו פטרונום!" הניסיון היה לשווא, ואפילו החמיר את המצב. חלק מהסוהרסנים בא פתאום, שוב גם לרון. הוא המשיך לנסות. "אקספקטו פטרונום!"
הכל היה שחור, רון כבר לא יכל לראות דבר מלבד סוהרסנים… רק סוהרסנים… מה קורה כאן? מה קורה כאן? איך אני יצא מכאן? רון חשב.
הוא נשכב על האדמה, ולא יכל לקום ממנה. הוא רק שמע פתאום את ג'יני קוראת להארי ולדין, אך הוא כבר לא יכל לענות לה. הוא היה גם מוקף סוהרסנים, והם לא הפסיקו לבוא.
ג'יני קראה לדין והארי ואחרי כל קריאה קולה התחלש. רק את זה יכל לשמוע. זה היה הדבר היחיד.
הארי… דין… הארי… דין…
רון לא היה מסוגל לענות לה, אף על פי כן שזהו הדבר היחיד שרצה. הוא יכל רק לחשוב, אך מה זה עוזר לו?
הרמיוני… הרמיוני… הרמיוני…
הכל היה שחור, רון לא יכל לראות כלום. כך גם ג'יני, דין והרמיוני. ארבעתם היו מעולפים במקום.
הם היו חסרי אונים ולא היה להם דבר אחד שיכלו לעשות, להגן על עצמם ולהציל אותם. כל שנייה באו מהירח שבשמיים עוד ועוד סוהרסנים, והם לא הפסיקו להגיע.
הכל היה שחור מהסוהרסנים, עד שכבר לא ראו דבר אחד אחר מלבד הסוהרסנים…
***
הרכבת של בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס הגיעה. תלמידי שנה ראשונה רצו בשמחה לסירות.

דלת הכניסה נפתחה בבת אחת. תלמידי שנה ראשונה עצרו בעקבות פרופסור מקגונגל, וכל שאר התלמידים המשיכו בדרכם לאולם הגדול, ששם יברכו את תלמידי שנה ראשונה.
ג'ון ושרה צעדו ביחד. "תגיד ג'ון, איפה דין? מה, הוא לא עלה על הרכבת?" שאלה אותו שרה. ג'ון ענה לה, "מאוהבת?" ופלט צחקוק קל. "אוי באמת, מה פתאום? אולי פשוט תסתום?" אמרה לו שרה ברצינות, וג'ון מיד ענה לה. "סליחה, סליחה. ואני לא יודע איפה דין."
"תודה, היה כל כך קשה?" שאלה שרה את ג'ון בזמן שלא הסתכלה עליו. לאחר מכן המשיכה ללכת יותר מהר ועזבה אותו. "מה יש לך?" התעצבן ג'ון, אחיה התאום.
***
כשנכנסו לאולם כולם התיישבו במקומותיהם, ואז דלת הכניסה נפתחה, ופרופסור מקגונגל עמדה בפתח. אחריה הלכו כל תלמידי שורה ראשונה בשלוש שורות מסודרות, והם חיברו בין הקבוצה 'גריפינדור' לבין הקבוצה 'רייבנקלו'.
לאחר מכן הפרופסור מקגונגל הקריאה שמות, וכל מישהו שקראה בא והתיישב על הכיסא. היא הניחה על ראשו את מצנפת המיון, והמצנפת מיינה את התלמידים החדשים לקבוצות השונות. המיון נמשך כמה דקות ארוכות, ולבסוף קם האגריד והודיע כמה הודעות.
"ראשית, אני רוצה להגיד בהצלחה לכל התלמידים החדשים, וגם בהצלחה לכולם!" אמר וצחק. כולם מחאו לו הרבה כפיים.
"שנית, אני רוצה לומר שבמשך השנה ייבחר מנהל להוגוורטס, מכיוון שאין לנו מנהל, ובנוסף לכך ייבחרו במשך השנה גם מורים חדשים. אז… בהצלחה לכולם, רק רציתי שתדעו." האגריד עצר ולאחר כמה שניות המשיך את דבריו, "הסעודה מתחילה עכשיו!" אמר האגריד וחייך לכולם. "תודה! תודה לכולכם!" המשיך.
~~~
5 פרקים אחרונים!