האל מתים- פרק 1 (ניסיון. אשמח לתגובות!)

בעולם הרוחות החוקים הקיימים בעולם החיים לא פועלים כמתוכנן. רוחות, זומבים וערפדים הם רק חלק מהיצורים שמתרוצצים שם, וספנסר, ברוק ואופליה הם מה שנקרא שם "דגים ששוחים נגד זרם הסטיקס"- "אאוטסיידרים". וכמו לכל ה"אאוטסיידרים", התחביבים שלהם שונים ומשונים משל שאר האל-מתים.
ברוק היא בוגי-מן, אחת מיני רבים. הרבה מהאנשים החיים טועים כשהם מאמינים שהוא שד אחד ויחיד, בגלל שיש כמה. בזמנים עברו הבוגי-מן הענישו את האנשים הרעים, אבל לצערם או לשמחתם, זה כבר לא קורה. עכשיו, כל מה שנשאר לבוגי-מן לעשות הוא להפחיד את הסובבים אותם. בערך – מה שכל האל-מתים נוהגים לעשות. השיער שלה בצבע חום וירוק בפסים. העיניים שלה צהובות, והן מאירות בחושך, והעור שלה בהיר וחיוור.
אופליה היא צל, ולא מהסוג שנוצר על ידי הסתרה מאור השמש. יש לה עור בצבע שחור ושקוף בחלקו ועיניים שחורות וגדולות. השיער שלה בלונדיני ובהיר. היא יכולה לרחף כמו רוח רפאים גם באזור המוצק של עולם הרוחות.
האחרון אבל הלא חביב הוא ספנסר, פולטרגייס. הוא בעצם סוג של רוח שנוהגת להרעיש ולהעיף דברים באוויר. מציקן אמיתי אך בעל לב זהב. כמו אופליה, גופו חצי שקוף. שיערו בצבע כחול כהה, דומה מאוד לשחור, ועיניו ירוקות ובוהקות. אם תרצו להסתבך או לצאת להרפתקה מסכנת חיים אפשר לסמוך עליו (אלא אם כן, כמו ברוק ואופליה, אתם לא בחיים, ולכן, הסכנה היא להיות בחיים.)

זה היה עוד אחד מהרגעים האלה שלספנסר עלה רעיון "מבריק" אותו היה חייב לשתף עם חברותיו.
"ברוק, אופליה!" הוא מצא אותן מביטות על שמי הסטיקס לאחר חיפוש ארוך וכמעט מתיש, בגלל שלהתיש את ספנסר זו משימה קשה במיוחד.
"אתה שוב הסתבכת עם הבאנשיי?" אופליה שאלה באנחה לא מסוקרנת במיוחד.
"לא." הוא השיב. "הפעם."
"עם הרוחות הרעבות? או הרוחות הנקמניות?" ברוק העלתה השערות. "או! אולי עם השלדים מהאזור המוצק!"
"לא, לא, וזה קרה רק פעם אחת." ספנסר הניף את ידיו בבקשה לשקט. "אני מצאתי את הדרך לעבור לעולם החיים!"
ברוק ואופליה מיהרו לסתום את פיו לפני שיספר עוד שטויות נוספות. ספנסר מיהר לתפוס את הידיים שלהן ולהרחיק אותן מפניו.
"שוב עם זה?" אופליה שוב נאנחה.
"אני רציני." הוא נע וריחף מעליהן. "אתן רוצות לנסות?"
"לא.", "ממש לא." שתיהן השיבו ביחד.
"חבל." הוא התחיל להתרחק מהן. "נתראה אחר כך, אחרי שאחקור את עולם החיים!"
ברוק ואופליה החליפו בניהן מבטים בזמן שספנסר נעלם בערפל ובאפלה של העולם הרוחני.
"אנחנו הולכות לעקוב אחריו, נכון?" אופליה שאלה אף על פי שידעה את התשובה. ברוק הרימה את כתפיה ונאנחה בחיוך קל שמשיב על שאלתה כ"אנחנו מכירים יותר מדי זמן בשביל להניח לזה".
אופליה תפסה בידה של ברוק והחלה לרחף יחד איתה אחרי ספנסר.
הן עקבו אחריו די הרבה זמן, עד שהאפלה הקרירה התבהרה כלות והערפל שמתחתיהן השתנה לדרך מתפתלת מוצקה וחזקה. אופליה ריחפה למטה, ועזבה את ידיה של ברוק שהיו כמה סנטימטרים מעל הקרקע החדשה ונתנה לה ללכת בעצמה על הדרך.
"הדרך לעולם החיים עוברת באזור המוצק?" ברוק תהתה.
"אנחנו נגלה בקרוב." אופליה השיבה לה בזמן שהמשיכה לרחף לידה. הדרך המפותלת התרחבה והשתנתה לחלקות נרחבות שדמו לדרכי עפר חסרי צבע. ברוק הסקרנית המשיכה להסתכל ולבחון את הנוף שהיה מעורפל קלות, אף על פי שהאזור המוצק אינו חדש לה, היא תמיד נהנתה לטייל בנוף האפלולי והמהודר בעולם הרוחות, לא משנה עד כמה פעמים הייתה שם.
מתוך הערפל האפור התגלתה לפניהן טירה עצומה כמו באגדות. טירה שחורה וגבוהה, עם עמודי מגדל רבים ושער סורגים רחב וגדול. ספנסר חיכה שהשער ייפתח בשבילו. הוא נשאר מרחף באוויר, והשער זז והתקדם אליו ועבר דרכו. רק אז הוא המשיך לנוע לתוך הטירה. אופליה וברוק שוב החליפו בניהן מבטים, ומיהרו מיד להיכנס אחריו לטירה הגדולה.