האור האחרון-פרק 5 ברטלמיו

שני חצים עפו לכיווני.
שניהם עברו סנטימטרים ספורים מהראש
שלי.הסתובבתי לעבר הנערה,והיא נעלמה.
"WTF????" צרחתי.
רקס הביט בי,מבוהל.
"חברה שלך?" שאל בציניות.
"בטח עוד מעריצה" עניתי לו,גם בציניות.
קמתי על הרגליים,ורקס שאל אותי:"מה תעשה עכשיו?".היה בקול שלו מאין נימה מוזרה,כאילו הוא יודע מה אני אעשה.
"טוב,אני אלך לשחק בגמבוי,אחר כך נכין סנביץ' לצהריים,ומשם נאלתר" אמרתי והתקדמתי לעבר הבית שלי.
"ומה בקשר לאור ההוא? ולמעריצה שמנסה להרוג אותך? ו…" הוא נעצר כשסימנתי לו לשתוק.
"אין לי כח.נחכה שמישהו אחר יעשה את זה.כמו מה שאני עושה עם המטלות שלי" אמרתי בחיוך ניצחון.
"אם אתה אומר" אמר רקס ועקב אחרי.המשכנו ללכת,ולבסוף שאלתי:"למה אתה עוקב אחריי?"
"אמרת שאני אהיה חיית המחמד שלך.טוב,אני יכול לצאת החוצה לבד,למצוא אוכל לבד,רק תדאג שתיהיה לי מיטה נוחה" אמר רקס.
הנהנתי,כי הייתי בטוח שזה יימאס לו תוך מעט זמן,הרי אני לא יודע לדאוג לחיית מחמד.
עברנו ליד חנות ההמבורגרים של סאם,והחנות נעלמה לאט לאט.המשכנו ללכת,ומסביב עוד כמה ביניינים נעלמו.הבטתי סביב."אוי לא!" קראתי.הכלב חייך:"סוף סוף הבנת?"
"כן!אנחנו בכיוון הלא נכון!" קראתי ופניתי ימינה במהירות.
הכלב התעצבן ומלמל כמה דברים.עוד גייזר של מים יצא מימני.כשהגעתי הבייתה,פתחתי את הדלת,וגייזר של מים יצא ממרכז הסלון.
"שיגרתי" אמרתי לעבר הגייזר ופניתי לחדר שלי.

אקסליבר עמד מול הדלת,וכשהיא נפתחה.ממנה יצא איש בגובה שלושה מטרים,עם חולצה לבנה שעליה סימן של האות D עם איקס עליה."ברטלמיו" חייך הזקן.ברטלמיו לבש כפפה לבנה על ידו השמאלית,ומשקפי שמש שחורים.ידו הימנית הייתה צמודה לבטנו.אקסליבר הביט ביצור המפחיד שעמד מולו.
הדמות הגבוהה והמפחידה יצאה מהדלת והתקדמה לעבר הכלב השחור.
ברטלמיו שלף עם ידו השמאלית קופסא אדומה קטנה,ושאל:"איזה תאריך תרצה שיהיה תאריך המוות שלך?".
הכלב הביט בו בתדהמה,ורק אמר:"סליחה?"
אקסליבר שלף חרב שחורה באורך שני מטרים מגבו,החרב הייתה שבורה כך שלא היה להב בקצה.
ברטלמיו לקח את הקופסא האדומה והרים אותה לעבר אקסליבר.
הזקן חייך חיוך מרושע,וצחק בשקט."דיי דיי,אין צורך לריב.ברטלמיו,איך היה צייד הדרקונים?" שאל הזקן בחיוך מרושע.
אקסליבר והכלב בהו בברטלמיו במבט המום."אני מצאתי כרזה של נערה,ולכן צדתי רק אחד" אמר בלי לשנות הבעה בפנים.הוא נשאר כל הזמן עם פוקר פייס.
"100 מיליון?" שאל אקסליבר.
"כן".
"תשכח מזה,אני אצוד אותה".
"אני לא מתכנן לצוד אותה" אמר ברטלמיו."אני רק צריך אותה,בשביל למצוא את הילד שאיתה" אמר והביט על הסימן שבחולצתו."אחיו של גרים די גרייסי נמצא שם".