האור האחרון-פרק 30 מלחמה על גרים

מה שקרה עד עכשיו:
החבורה הגיעה לעיירה מוזרה,שם כל אחד נלחם מול מישהו אחר.
ג'ון נלחם מול המכשף מהמדבר,בלו נגד נשים עם שיריון ברזל,
קאיה נגד ציידים,וג'ס נגד בחור מוזר ששולט בגוף של אנשים על ידי הנפת יד.
אחרי שהקרבות נגמרו,ג'ס ורקס היו מחוסרי הכרה והשאר לקחו אותם למרפאה שגרה
על הגבעה.המרפאה הייתה בעצם שדה שניסתה להרוג אותם,והחבורה נלחמה מול השדים
עד ששדה מוזרה עם שרביט הגיעה והעלימה את בלו.היא שיחררה את הזאב-שד שלה
שמנסה לחסל את החבורה,אלא שלג'ון יש תוכנית שבעזרתה הוא ינצח את הזאב.
———————————————————————————-
ג'ון:
נשכבתי על האדמה,מתנשף.לוצ'י הזאב-שד הקטן שכב מעולף על האדמה.
"וואוו" הופתעה ג'ס."וואוו" חזרה קאיה אחריה."כן" לחשתי בחיוך.רקס שכב לידי,מתנשף גם.
"מאיפה למדת את זה,גיבור?" חייכה קאיה."ברטלמיו לימד אותי את זה" קמתי והתיישבתי על
האדמה ההרוסה.כל העצים סביבנו נפלו."ועכשיו-איפה בלו?" שאלתי אותם.ג'ס וקאיה נדו לשלילה.
"השדה נעלמה,ויחד איתה האחרים.אני לא יודעת לאיזה כיוון הם עפו" אמרה ג'ס.
"אבל לי יש חוש לזה.אני אוכל למצוא אותה" חייכה קאיה."אבל קודם עלינו לנוח" אמר רקס.
"מה נעשה איתו?" הבטתי בזאב-שד."נאמץ!" קראה ג'ס.הבטנו בה."בבקשה" היא התחננה.
החלפנו מבטים."זה לא נראה לי כמו רעיון טוב" אמרתי לה."אבל.." היא התחילה אך רקס קטע אותה:"הוא בצד של השדים.אם הוא ייראה אותנו הוא כנראה שוב יגדל וינסה להרוג אותנו" אמר לה.
"הוא לא!אני מבטיחה" היא התחננה."טוב נו" נאנחתי.אחרי הכל,מה כבר יכול לקרות?
הלכנו לעבר העיירה."כדי שנתחבא.הציידים עדיין בעיירה" לחשה קאיה.
"ויכול ליהיות שזה שאני ורקס ראינו גם כאן" לחשה ג'ס.גירדתי את ראשי,ואז נזכרתי בבחור ההוא מהמדבר."המקום הזה באמת מסוכן.מישהו צייר מפה של איפה נמצא הנשק השלישי?"
"היא אצל בלו" אמרה קאיה."טוב אז תשכחו מלנוח.אנחנו חייבים למהר ולמצוא אותו!" אמרתי להם.
הבטתי בקאיה וג'ס.שתיהן היו עם פציעות."טוב" נאנחתי.הן חייכו ורצו למצוא מקום.
חיפשנו אולי שעתיים ולא מצאנו שום מלון או פונדק או משהו דומה לזה.
"הצריף של המרפאה" נזכרתי.הם הביטו בי,וכולנו רצנו לשם.הקיר היה עדיין הרוס,אז פשוט שמנו את הארון שם כדיי שיסתיר את החור."ג'ס,למה עוד לא השתנית לצורת הזכר שלך?" הופתעה קאיה.
"זה בגלל כח כישוף.בגלל שלא שלטתי בו,הוא שלט בי ושינה אותי" אמרה ג'ס.
"אהה עכשיו אני נזכר.הציפור ההיא שהישתנת אליה" אמרתי לה.היא הנהנה.
הצריף היה יחסית קטן,אבל הוא הספיק."יש כאן מקלחת קטנה"אמרה קאיה בזמן שהוציאה כמה מגבות מתיקה.חיפשתי בדברים של המרפאה,ומצאתי כל מיני תרופות מוזרות וגם ספרים בשפה שלא הבנתי.
"תראו!" קראתי.כולם באו,והראתי להם בקבוקון של נוזל צהוב שעליו מדבקה.על המדבקה היה רשום:'לא מזוהה'."אז מה?" שאלה קאיה בחוסר אכפתיות.לקחתי אבן,וטפטפתי עליה טיפה מהנוזל.
האבן נמסה ולא נשאר ממנה כלום."וואוו" קראו שתיהן.רקס ישן על אחת המיטות,לידו הזאב-שד.
"זה בטח שווה המון כסף" חייכה קאיה ושלחה יד לבקבוקון.הרחקתי אותו ממנה."לא נמכור אותו!
הוא עוד יעזור לנו מתישהו!" אמרתי.
היא היתעצבנה,וצעקה:"אני לא מקבלת פקודות מילד בן 11!" "אני בן 18!" צעקתי עליה.
"כן,ממש" היא גיחחה.היא חטפה ממני את הבקבוקון,ושמה בכיס."תחזירי!" צעקתי עליה.
"מצטערת ילדון,זה שלי עכשיו" היא אמרה ופנתה לתיק שלה."אני לא ילדון!" צעקתי.
"תשכח מזה.אם אתה לא יודע איפה גרים,אז עזוב אותי בשקט" היא חייכה חיוך ניצחון.
עצרתי דקה,ואז קפצתי מהמקום."מה?" שאלה ג'ס בבהלה.שתיהן הביטו בי."עכשיו אני יודע מאיפה הקול הזה!!" קראתי.נזכרתי בקול ששמעתי אחרי הקרב עם המרפאה.
"תצא מהגוף שלי.אתה לא צריך לראות את זה".אני זכרתי את סורגי הברזל והשלשלאות.
עמדתי המום."מה קרה?נעלבת ילדון?" שאלה קאיה בקול מלגלג.התאוששתי ומהר רצתי אל רקס.
"רקס!רקס!" צרחתי וניערתי את גופו."מה?" הוא שאל בעייפות."המלחמה ההיא בין מסדר D לX" אמרתי עם גרון חנוק מדמעות:"למה הם נלחמים?"
הוא הביט בי לדקה,ואז השפיל את מבטו."מה קרה?" שאלה ג'ס בדאגה.
"מלחמה בין מסדרים?" שאלה קאיה בהפתעה.התעלמתי משתיהן."אל תגיד לי שהם נלחמים על מישהו!" צעקתי.הוא הרים אליי את מבטו,ושאל:"אז אתה יודע עליו?".הבטתי בו.
"איפה תתרחש המלחמה?" שאלתי בעודי מתאפק שלא לשחרר את הדמעות."בעמק קארוקאן" הוא אמר."זה בצד הנגדי למאיפה שנסענו" הוא אמר.
"אני חייב לעצור את זה" קראתי ורצתי לקחת את התיק שלי.
"איך תגיע לשם?ומה עם בלו?" שאלה ג'ס."לא יודע ולא יודע.אני חייב ללכת!" קראתי."רקס אתה איתי?" הבטתי בו.הוא הנהן,ועלה על כתפי.רצתי אל העיירה.