האור האחרון-פרק 29 קרב מול הזאבים

ג'ון:
קפצתי אל הזאב והעפתי לעברו את אגרוף האש שלי.
האגרוף פגע בגרון,אך לא עשה שום נזק.הזאב שאג,ושיגר כדור שחור אדיר של כח כישוף לעברי.
זה פגע בי,והתרסקתי על האדמה.קאיה התעוררה,אך לא הצליחה לקום.
"היא השתמשה במשחה מיוחדת….אני כנראה אתעלף עוד כמה דקות" לחשה.
"ג'ון אתה מסתדר?" צעק אליי רקס.הנהנתי והבטתי בזאב.
הוא הביט בי בעיניים אדומות גדולות.קפצתי לעברו שוב אך הזנב שלו פגע בי.
החזקתי בו טוב,ולא נפלתי.הוא טילטל את זנבו אך הצלחתי להחזיק.
הידיים שלי בערו קצת,והעברתי את החום אל הזנב.הוא שאג מכאב.
"אז….אם אני אשלוט בסוד האש אני אוכל לשלוט בה לגמריי?" שאלתי את ברטלמיו.הוא הנהן,והצביע שוב על האבן."תעשה את זה.עכשיו" הוא אמר.ריכזתי עוד כח אש ביד שלי."אני…אעשה את זה" אמרתי בביטחון.אחרי שמונה שעות כמעט שנגמר לי כח הכישוף."אם תשלוט בסוד האש,לא רק שתוכל לשלוט עליה,אלא היא גם תתחזק ותגיע לרמה גבוהה של כח" הוא אמר.
הזאב המשיך לטלטל את זנבו ולשאוג מכאב.הידיים שלי בערו עוד ועוד."זמן לשלוט באש" לחשתי לעצמי.
ריכזתי עוד חום ועוד חום.הידיים שלי זהרו בצבע אדום.
"ג'ון!מאחוריך!" צרחה אליי ג'ס.הסתכלתי אחורה,וראיתי זנב נוסף פוגע בי ומפיל אותי למטה.
פקחתי עיניים.עכשיו היו שם שני זאבים כאלה.קמתי לאט,ורקס רץ אליי."אתה בסדר?" שאל בדאגה.
הנהנתי,והחזקתי את ידי הימנית עם ידי השמאלית.עין אחת שלי דיממה מעט.
"מה זה היה?" שאל אותי."כמעט הצלחתי.אני צריך קצת זמן" אמרתי לו.
"דרך אגב,ההשפעה של המשחה על קאיה עברה" הוא חייך.קאיה וג'ס הלכו לעברי.
"מעולה" חייכתי אליהן."זמן.אני צריך קצת זמן" אמרתי אליהן.הן הנהנו,ורצו לעבר הזאבים."היי רקס,יש לך כח כישוף,נכון?" שאלתי אותו.הוא אמר:"כן.אבל אני לא מסוגל לשלוט בו".אחרי שהוא אמר את זה,הבטתי בקאיה וג'ס שמנסות להלחם בזאבים."אם לא תשלוט בו עכשיו,אנחנו נפסיד להם".
הוא הביט בי בדאגה,ואז קרא:"אם כך אין זמן לבזבז".חייכתי,ושלחתי את ידי קדימה.שוב ריכזתי בהן חום.
"את הכישוף הבא למדתי כשנלחמתי מול דרקון במלוא כוחותיו" אמר ברטלמיו.הוא שלח את ידו השמאלית קדימה.היד שלו זהרה,והוא נשם נשימה עמוקה."אם תצליח לשלוט בכישוף הזה,אין ספק שתוכל לגבור על אקסליבר" הוא אמר בביטחון.
קאיה וג'ס נפלו אחורה."מצטערות" אמרו שתיהן."לא נורא.זכיתן לי במספיק זמן" חייכתי לעברן.
הידיים שלי זהרו,ונשמתי נשימה עמוקה."ג'ון.אני לא יכול להשתמש בכישוף,אבל אני יכול לאחד איתך כח כישוף כדי ששלך יהיה חזק יותר" אמר רקס.חייכתי אליו,והוא קפץ על הכתף שלי.
הוא התרכז,והרגשתי איך גם כח הכישוף שלו מצתרף."כל עוד אני על הכתף שלך,תוכל להשתמש גם בכח הכישוף שלי" הוא אמר."אם כך,אני מתכוון להשתמש בזה!" צרחתי לעבר הזאבים.
הם עמדו לתקוף.הכישוף שלי כבר מוכן.

אקסליבר הלך בחולות.החרב שלו הייתה קשורה לגבו.יש עוד מרחק של מעל ל1000 קילומטרים עד שיגיע לבלו-גרין המקורית-אותה עיר שכעת הרוסה.הוא נזכר בדרקון שלו שמחכה שם ביחד עם הפרופסור הזקן.הוא ידע מה יהיה גורלו בעוד חמישה ימים.מסכת הברזל שלו החלידה מעט.
הוא רצה לחיות עוד קצת,אך בגלל ברטלמיו הוא לא יזכה לכך.לפתע,חור נפער בחולות.
הוא נעצר,וראה נחש סגול ארוך יוצא מהחור.אורכו של הנחש היה מעל ל20 מטרים.הוא זהר בצבע סגול עד שהפך לאנושי."קוברה" סינן אקסליבר מבעד למסכת הברזל החלודה.
"אקסססליבר" אמר האדם.היה לו שיער סגול ארוך,בגדים ירוקים כהים,ועיניו היו סגולות חדות.
היו לו ניבים קדמיים,ולשון כמו לנחשים."מה הפלמינגו רוצה?" שאל אקסליבר.
"הפלמינגו?" צחק האדם.הוא צחק צחוק מפחיד."לא שמעת?הפלמינגו הפססססיד ונשלח לכלא" חייך.
"מה?" הופתע אקסליבר."למי?"
"לג'וקר" חייך קוברה."הג'וקר ניצח אותו,ושלח אותו לכלא של הממשלה.החוזה שלנו מבוטל".
אקסליבר נפל על ברכיו.מסכת הברזל נפלה על החול.דמעות זלגו מעיניו."סוף סוף" הוא חייך.
האדם השתנה בחזרה לנחש ארוך וסגול,ואמר:"בוא לא נשמור על קשר" ונכנס שוב לאדמה.
הוא הניח את ידיו על פניו.הוא לא חלם שהיום הזה יגיע.כעת הוא יכול לעזור למסדר D.