האור האחרון-פרק 13 ארבעת אדוני העולם

ג'ון:
"להשיג עוד שישה נשקים כאלה?" שאל בלו.
הענק הנהן,ושלף מכיסו מאין קופסא אדומה.
הוא פנה אל בלו ושאל:"איזה תאריך אתה רוצה שיהיה תאריך המוות שלך?"
כולנו הבטנו בענק,ואז בבלו.
בלו כעס,ושלף את הגרזן שוב.אבני הברקת זהרו,ובלו קפץ ממקומו והסתער על הענק.
הענק הכניס בזריזות רבה מאוד את הקופסא,ושלף חנית ארוכה מגבו.
על החנית היו משובצים אבני ספיר כחולות.החנית עצרה את ההתקפה הקטלנית של הגרזן,
ונשארה ללא כל שריטה."להשיג עוד חמישה" תיקן אותו הענק.
"בלו!שב!" קראה קאיה בקול מהדהד.עיניו היו אדומות לדקה,ואז חזרו לצבע ירוק.
הוא התיישב בצייתנות.קאיה חייכה חיוך קורן.כולם התפעלו מלבד הענק שלא שינה הבעה.
"כישוף ציות? כזה ששולט באנשים ובעלי חיים?" התפעל הנסיך.
"לפעמים גם על חפצים דוממים" חייכה קאיה.
"למה לא השתמשת בזה כשרדפת אחריי?" שאלתי אותה.
"אמרתי לך,הייתי בטוחה שאתה מישהו אחר ממשפחת די גרייסי,ויכולת הכישוף שלי פועלת רק על החלשים ובעלי הרצון החלש" היא הסבירה במתיקות.
הענק קם ממקומו וניגש אליה.הוא הרים את הקופסא ושאל:"את רודפת אחרי די גרייסי?"
"כן.מישהו ששווה 200 מיליון" אמרה קאיה.
"אני מבין.איזה תאריך את רוצה שיהיה תאריך המוות שלך?" שאל,מקרב אליה את הקופסא.
"לא עיניינך!שב בשקט!" אמרה בקול המהדהד.הענק עמד שם,כאילו כלום לא קרה.
"הייתי חייבת לנסות" אמרה בפחד.
התכוונתי לקום לעצור אותו,אך רקס החזיק בי ונד לשלילה."אני לא אתן לך לפגוע במשפחת די גרייסי" אמר.
"שב" פקדתי לפתע.לא ידעתי מה קרה לי.
"כבקשתך" אמר הענק וחזר למקומו."בחיי" רטן בלו.
רקס קפץ מהברכיים שלי אל השולחן,ואמר:"ברטלמיו הוא כעת המשרת של ג'ון.הוא לא אויב" הוא פנה אל בלו:"ולא ייפגע באף אחד מאיתנו" הוא פנה אל הענק.
"למה שלא תביא את השלושה האחרים וזהו?" רטן בלו.
"מי הם השלושה האחרים?" שאלתי."ישנם ארבעה בסך הכל" אמר הענק:"אני,הג'וקר,דרייק X,וסינטי" אמר.
בשם האחרון,קאיה בכתה מעט.היא הניחה ידיים על ראשה,ונפלה מהכיסא."תעזבי אותי!" היא צרחה.

קאיה:
"ישנם ארבעה בסך הכל" אמר המפלצת:"אני,הג'וקר,דרייק X" התחלתי להרגיש שהראש שלי כואב.
"וסינטי" הוא סיים.הרגשתי איך הראש שלי מתחיל לכאוב בצורה חזקה מאוד."לא שכחת אותי,נכון שלא?!" שאל קול נשי.הנחתי את שתי ידיי על הראש.הוא כאב כל כך."תיסבלי!מיד!אני רוצה לראות איך כואב לך!" הקול התגבר."תעזבי אותי!" צרחתי עליה."תסבלי!" הקול צעק.הראש כאב יותר.
"תסבלי!!!" היא צרחה בתוך הראש שלי."דיי!אני לא יכולה לעמוד בזה יותר!!" צרחתי עליה.
לפתע,הכל בער בלהבות.פקחתי עיניים,עדיין בוכה.המפלצת עמד מולי.היד השמאלית האדומה שלו מכוונת אליי.
"סינטי שלחה כישוף.בכל פעם שתשמע את שמה,קולות ייתפסו את ראשה.הסרתי את הכישוף".