דמדומים הגרסא שלי :) פרק 5 תהנו

פרק 5 :

"ססליחה… לא ראיתי לאן אני ההולכת…." גמגמתי והרכנתי קצת את ראשי, אז הוא יודע מי אני או לא? המחשבה לא עזבה אותי.
"זה בסדר…. אז את בלה סוון הא?"שאל, זה בלבל אותי לרגע, סוון?
"למה קראת לי בלה סוון?" שאלתי בחזרה
"את מעדיפה איזבלה?" ענה מבולבל
"לא לא!" עניתי מהר "פשוט כולם כאן מכירים אותי בתור איזבלה.." הסברתי, הרגשתי מגוחכת.
"אהה" אמר. אם הייתי יכולה להסמיק הייתי כבר נראית כמו עגבנייה.
לפתע מבט מופתע ומסוקרן התפשט על פניו.
הוא פתח קצת את פיו בשביל להגיד משהו אבל קטעתי אותו לפי שהספיק.
"אני צריכה ללכת, היה נעים להכיר.. להתראות" אמרתי והלכתי מהר לעבר כיתת הביולוגיה.
הצגתי את עצמי, התחילו עוד לחשושים והמורה ביקש ממני לשבת, המקום היחיד שהיה פנוי היה ליד אדוארד אדוארד חייך אליי חיוך מזמין ואני התקדמתי לעברו וחייכתי חיוך מזוייף בחזרה… אוח יופי עם המזל שלי… הילד היחידי ממנו אני צריכה להתרחק הוא הילד היחידי עם המקום הפנוי.
"שלום" אמר שהתיישבתי "שלום" עניתי בחזרה.
"אני ומשפחתי מאד שמחים שיש ערפדה חדשה באזור" אמר ואני שתקתי, כשראה שאינני מגיבה המשיך "אחותי אליס, ביקשה שהזמין אותך אלינו ותפגשי את הורינו אסמה וקארלייל ונוכל לדהכיר אחד את השני, מה דעתך?" שאל היססתי נשכתי קצת את שפתי התחתונה ולבסוף עניתי "כן אני יחשוב על זה" הוא חייך אלי ואני אליו והשיעור המשיך בעודי מנסה להתרכז ולא להראות לחוצה עד שהושמע הצלצול אספתי את חפציי במהרה אמרתי לאדוארד שלהתראות והלכתי לשיעור ספורט (השיעור השנוא עליי) לא שאני לא טובה ספורט פשוט אסור לי להראות טובה במקצוע זה כי בתור ערפדה אני מעולה בספורט אך כדי שלא יחשדו אסור לי להשתמש בכוחותי….
ככה עבר לי היום הראשון בבית הספר בפורקס אחרי השיעור נפרדתי ממיק שהלך אחרי לכל מקום וההיתי נחושה בדעתי להגיע למכונית,לשמוע מוזיקה ולנסוע הבייתה .