דם כחול- פרק רביעי^^ (בבקשה תקראו)

בספריה-

"שיבוטים." רד חזר אחרי המילה שקרא בספר הישן והעבה.
הוא העביר את עצבעו על גביה האיור שנראה כמו צללית שחורה של אדם וחזר על הטקסט שנכתב מתחתיו.
'עשויים מאדמה ומרוח, נוצרים כדי לשרת ולא מרגישים כאב או פחד. בדרך כלל בעלי אופי רע ומזג חם." האותיות נכתבו בדיו אדומה וכמה כתמים מימנה נטפו על גבי הדף המצהיב.
רד קרא שוב את המשפט רק כדי לוודא שהוא לא הוזה.
האם הדברים שתקפו את הקפה של גברת מארלי והנערות שעצרו אותו היו בעצם שיבוטים?
התשובה הייתה ברורה, הרי זה טיפשי. אבל מה אם זה לא, הרי בשני המקרים היצורים פשוט נעלמו אחרי שמשהו סובב את הראש, אם הם עשויים מרוח זה לא אומר שהם יכולים להעלם?
רד סגר את הספר והביט בכריכה העשויה מעור חיה חום. לספר לא היה שם ושם המחבר שנכתב בכריכה הפנימית נמחק עם השנים.
פעמים רבות רד היה מגיע לספריה כדי לחפש תשובות, להיזכר בעבר שלו. אומנם לבלו היו את השיטות שלה, שכללו שתיה מרובה של אלכוהול, אבל רד העדיף את השיטות שלו. כשהוא היה מסתכל בספרים הישנים, שהיו נמצאים באגף המרוחק של הספרייה, הוא היה רואה דברים, כמו חזיונות או פלאשבקים מעברו, ממה שקרה לפני שמנהל בית היתומים מצא אותה ואת בלו משוטטים חסרי עונים בשלג בעזור בית היתומים.
עכשיו, כשעצם את עיניו, הוא ראה חושך. בחושך הוא שמע דיבורים, קולות של אנשים שהיו מוכרים לו אך הוא לא ידעה מאיפה וגם לא הבין את השפה שבה דיברו. לפי הקולות שהלכו והתגברו הוא הבין שהיה מדובר בוויכוח, ויכוח קולני במיוחד.
הזיכרון נעלם כשרד פקח את עיניו לרווחה וראה לפניו את פניה של הספרנית.
"הכל בסדר איתך?" היא שאלה, שיניה היו שחורות והבל פיה הדיף ריח של קפה זול.
"אני…" גמגם רד. "הכל בסדר, הכל בסדר." הוא התאפס אחרי שהספרנית זזה ממנו.
"אתה… מלמלת ו…" הוא אמרה ונראתה נבוכה.
"אני סתם שרתי." שיקר, הוא היה טוב בזה.
"או-קיי, עם יש לך איזושהי בעיה אני נמצאת מאחורי הדלפק." היא חייכה עד חיוך שחור והלכה משם.
רד הבין מה הוא חייב לעשות, הוא היה חייב לספר על זה לבלו. הוא ידע שהיא לא תאמין לו או שהיא תצחק עליו, אפילו תקרא לו משוגע אבל זה היה ההסבר היחיד למה שקרה.
הוא לקח את הספר וכשהגיע לדלפק ההשכרה הראה אותו לספרנית.
"אתה בטוח שאתה רוצה לקחת את הספר הזה?" היא שאלה, רד הבחין המשהו בעיניה , מעין היסוס או אפילו פחד.
"יש איזו בעיה איתו?" שאלה.
"לא, אין שום בעיה." היא חייכה את החיוך המלא שיניים שחורות שלה.
היא לקחה את החותמת שלה והתביעה אותה על הכריכה לאחר מכן היא מלאה את הפרטים שלו במחשב והגישה לו את הספר.
"תהנה." אמרה.
רד לקח את הספר והכניס אותו לתיק הגב שלו, הוא היה חייב לרוץ, להגיע אל אחותו כמה שיותר מהר.