דלת לחיים חדשים!
לפני שמונה שנים נולדה אריאלה מגיל 7 וחצי אריאלה כותבת כול יום לפני השינה סיפורים כולם אמרו לה אריאלה יש לך אתה זה אבל אריאלה לא הקשיבה לאף אחד היא הקשיבה רק לעצמה ומכול מקרה אריאלה רצתה בכלל להיות שחקנית, יום אחד אריאלה הלכה והיא הקריאה את הסיפור שלה למנהלת של בית הספר והיא גם אמרה שיש לה את זה שאריאלה הלכה לישון היא לא הצליחה לישון רק בגלל שכול הזמן התרוצצו לה מחשבות בראש יותר נכון להגיד רק מחשבה אחת שהמשפחה שלה והמורה שלה והמנהלת שלה אמרו לה " יש לך אתה זה " ומאז שאמרו לה את זה היא לא הצליחה לישון היא חשב רק על זה והיא אמרה לעצמה בשקט " אולי זה באמת מה שאני צריכה לעשות במקום להיות שחקנית אני צריכה להיות סופרת".
כעבור 10 וחצי שנים אריאלה גדלה והיגע הרגע שהיא הייתה צריכה להחליט מה היא רוצה להיות סופרת או שחקנית.
תגובות (2)
אולי כדי לא לכתוב את בסגנון של "…ואז היא הלכה… ואז היא ראתה" כי זה לא ממש זורם.
חסרים כמה סימני פיסוק.
"הגיע" ולא "היגע".
יהיו דרקונים?
תודה