דלת הסתרים-הקדמה

אליס נעלה את נעלי ההתעמלות הירוקות שלה, ויצאה לרוץ סביב היישוב הקטן.
אחרי כמה שעות חזרה מתנשפתהביתה והתחברה לפייסבוק.
היא שוב פעם ראתה שעשו מסיבה מדהימה, ולא הזמינו אותה. היא כבר התרגלה להיות ככה מחוץ לעניינים.
אליס לא הייתה יפה כלכך ; שיערה היה שחור וחלק, והיה מסודר בקרה. עיניה היו ירוקות וקטנות, שתמיד נראו משועממות. היו לה רגליים קטנות ורזות, וזה הקשה עלייה מאוד בשיעורי הספורט בבית הספר. אפה היה סולד במקצת, והחמיא מאוד לעיניה.
בנוסף למראה הפשוט והלא מטופח שלה, היה לה מאוד מאוד קשה להתחבר לילדים אחרים, ובגלל זה לא היו לה הרבה חברים. בעצם לא היו לה כלל חברים.
היא סגרה את המחשב, והלכה לכוורת הספרים שלה. היא פתחה ספר הרפתקאות ושמו "הדלת הקסומה" הוא היה מסופר על ילדה קטנה שהיה לה מאוד משעמם בחופש הגדול. יום אחד היא טיילה בבייתה, ומצאה ספרייה ענקית ואז היא מצאה דלת סתרים והגיעה לממלכה קסומה וחיה באושר ועושר.
"אוף הלוואי שגם לי היה קורא משהו מגניב" נאנחה אליס.
"אליס בואי דקה !!" נשמעה קריאתה של אמה, מלמטה.
אליס ירדה במדרגות באי רצון בולט. מדי.
"מה ?" שאלה כשהגיעה למטה, נעמדה מול אמה.
"אני ואביך רצינו לדבר איתך חומד" אמרה אמה וחיבקה אותה.
"אנחנו חושבים שאת בודדה מדי מותק" אמר אביה.
אני כן בודדה מדי אבא'לה שלי. חשבה בליבה אליס אבל לא אמרה דבר.
כעבור כמה דקות של שתיקה התפרץ למטבח דייב, אחיה הבכור והמקובל של אליס.
"מה קורה כולם ? למה כולכם עצובים ?" שאל דייב וחיק את אחותו הקטנה.
"אבא ואמא פשוט לא מבינים שום דבר" לחשה אליס לתוך אוזנו והחלה לבכות.
"אוי אליס שלי, אל תהיי עצובה בגלל הטימטום של ההורים שלנו בכל מה שקשור בנו" אמר דייב ואליס צחקה.
"נראה לי שנשאיר אתכם לבד" אמרה אמה והלכה לסלון והדליקה את הטלויזיה.
"רוצה שנכנס לבריכה ותוציאי את כל הכעס שלך בזה שתשפריצי עליי בלי סוף ? אני יודע שלי זה עוזר" אמר דייב והצחיק את אליס שוב.
דייב היה המקובל, החתיך והנחמד שבבית משפחת דארין. אליס הייתה המתבגרת, המתבודדת וחסרת חוש ההומור.
"אני מסכימה אבל בתנאי אחד," אמרה אליס. "אני ישפריץ עלייך ואתה תהיה חייב להתחמק ובגדוול" דייב צחק ואליס גם.