גרדיאן פרק 2- רוח אדומה
יומה חזרה למקום בו השאירה את רוזה.ציפורים ציפצפו בקרחת היער בזמן שעיניה הירוקות של רוזה עקבו אחרי הצלליות שלהן בין עלי העצים."הי רוזה."רוזה הביטה עליה."סוף סוף.חשבתי שהלכת כבר."יומה חייכה."כמובן שלא."
יומה התישבה על בירכיה מול הילדה."את מוכנה להקשיב לי לשנייה רוזה?"אחרי שניית היסוס רוזה הנהנה.יומה חייכה בחמימות."לדעתי את כן יכולה לטפס על ההר."עיני רוזה התרחבו בשוק."את יכולה לטפס על ההר כי את רוצה ואם תעשי מאמצים כדי להצליח לטפס עליו בעתיד את תצליחי.את לא צריכה להקשיב למשאחרים אומרים לך.פשוט תחשבי ותעשי משאת חושבת לנכון.בסדר?"רוזה הינהנה באיטיות."…בסדר…אבל זה לא בגלל שאמרת לי!"יומה צחקקה."אני מבינה.""טוב אז ניתראה אישה חשודה!"רוזה נופפה לה בידה ורצה לכיוון ההפוך מימנה."בטח!ניתראה אחר כ…חשודה?!"הילדה הזאת…
_________________________________________________________
מחיאות כפיים נשמעו מאחורי גב יומה. יומה קפצה לאחור והסתובבה במהירות.בחור עם שער שחור פרוע ארוך במעיל אדום קצר מלפנים וארוך מאחורה עם מכנס שחור נעמד מלפניה.תווי פניו היו חדים ונאים משהוסיף למבטו החד החזק מעיניו האדומות.הכל צעק בו לא אנושי.יומה הזעיפה.משהו היה לא בסדר פה.
הבחור חייך בסרקסטיות."איזה מחזה מחמם לב זה היה.באמת שריגשת אותי.""מה אתה רוצה?""הממ?חשבתי שתירצי קודם לשאול דוקא "מי אתה"?לשאלה שלך הוא יש לי הצעה שלא תוכלי לסרב לה.""יומה שלבה ידים בחשדנות."אה כן?"החיוך שלו התרחב."אני יכול לגרום למשאלה אחת שלך להתגשם.""מה המחיר?""ישר וקולע לעיניין."
הוא נעמד צעד מולה.יומה יכלה להרגיש את ריח הונילה ועוד ריח נעים הנודף מגופו."תעזרי לי להחזיר את גופי למצבו הקודם.""מה?אתה ניראה לי די בסדר.""אחחח את רואה אני יכול להשאר בצורה האנושית שלי רק עד חמשה שעות ביום ואז אני הופך לאנרגיה טהורה.במילים אחרות רוח.זה קרה בגלל…קרב לא קל.כל משאני רוצה זה שתעזרי לי למצוא משהו מסוים כדי שאוכל לחזור לעצמי.ואל תידאגי אין לי רצון לפגוע בכם או בעולם הזה."
הוא הושיט לה יד."השאר תלוי בך…יומה אם אני לא טועה."יומה הביטה על ידו.זה יכולה להיות בקלות מלכודת.אף אחד נורמאלי לא יכול להתגנב מאחורי ועוד למרחק קרוב כל כך.הוא גם יכול להיות מסוכן.אבל…הוא גם יכול להיות זה שיגרום למטרה שלי להתגשם.אני…"מסכימה."יומה לקחה את ידו.לקחת את הסיכון.
הוא חייך."נהדר.אז החוזה נחתם.שמי הוא מנגטסו."החרב בנרתיק שלה זהרה ומנגטסו נעלם בהבזק אור אדום לתוך החרב.יומה מיצמצה.הא?–אני בחרב שלך כי אני צריך "בית חלופי"לבנתיים.אני צריך לנוח אז נדבר אחר כך.ניתראה~~ –למה הסכמתי כרגע? ויותר חשוב איך אני אסביר את זה לעינת?טוב יש פתרון אחד…לשמור את זה בסוד בנתיים!יאפ!
תגובות (0)