גן העדן האפל שלו

אולי בסוף כולם מגיעים לשם
אל גן העדן האפל שלו
הוא מין טיפוס כזה
קצת פסיכי
האפל
אבל הוא לא רע
הוא האפל
לפעמים נקרא הוא "אדון המתים השחורים"
זה המקום לאלה בעלי הלב הטוב והעיניים השחורות
המציאות שם, אם אפשר לקרוא מציאות למשהו שאיש שפוי בחיים לא ראה ,
אינה צבועה כלל
הכל אפור.
ויפיפה.
ורדים נובלים שם כל הזמן וגדלים מחדש בקצב כה מהיר שזה נראה כאילו הם רק צומחים מבלי לגדול.
ויש שם שערים מפוארים ומקושטים בעלי עיטורים, חורשה וארמון, והכל בגווני האפור.
ואף אחד שם לא נרדם, הם חיים את החלום שלהם.
וכולם שם מרגישים, אוהבים בלי תנאים או מטרה. רק בשביל האהבה.
מעיין חלום מתוק עתיק.
ואף על פי שהמקום שייך לו, הם אינם שייכים לו, הוא רק השומר . הם אנשים שלא צריכים מישהו שישלוט בהם, שיבלבל אותם, ולמה? הם עשויים מטוב טהור.
ולמרות שהכול שם אפור, כולם איכשהו יודעים מה הצבע המדויק של כל דבר חי וצומח שם. דומם לא קיים שם.
מי שמגיע לשם הוא מי ששייך לשם, ומי שייך? מי שתמיד היה. מי שנולד שם ועזב.
את כולם שולחים משם . וטוב שיש לאן לחזור אחר כך.
הבייתה.