ג'יימס פלטיס הקדמה

2:48 בבוקר ה-7/7/7777 לעידן השביעי

היה זה בוקר קיץ חם, כזה שבו רוב האנשים היו הולכים בו לחוף הים.
אולם ג'ניפר פלטיס שכבה ישנה בבית החולים אלס רוקידו (שהיה מוסתר היטב בפאתי לונדון) כשבזרועותיה בנה התינוק בן 7:30 השעות.
היא הייתה לבדה, בעלה הלך לסידוריו כבר לפני 3 שעות והיא נרדמה בזמן שחיקתה שיחזור.
הדלת נפתחה בחריקה. ג'ניפר התעוררה והסתכלה מיד לכיוון הדלת במחשבה שבעלה חזר, אבל אדם אחר נכנס בדלת, האדם לבש חליפה שחורה עם מכנסיים תואמים, נעליים שחורות ועניבת פסים לבנה כסופה, היה לו שיער שחור, עור בהיר ועיניים בצבע תכלת כמו השמים ביום קיץ נטול עננים, והפרט שברגע ששמת לב עליו לא יכולת להתעלם ממנו צלקת לבנה שהתחילה בגבה השמלית שלו עברה מעל עין שמאל שלו דרך האף ועד אמצע הלחי הימנית.
"סוף סוף הגעת, ג'ון כמעת השתגע בלעדך, בכל זו…" היה הפסיקה בפתאומיות כשראתה את פניו של חבר ילדותה: בעיניו היו דמעות(מחזה נדיר כבר כשלעצמו) והבעת אומללות כו עמוקה עד שניראה כאילו הו עומד להתפורר בו במקום, ג'ניפר לא רעתה אותו כך מאז ליל הבגידה.
"אדוארד" היא שעלה בבעתה, הלורד הלבן לא שינה את הבעת פניו ולא אמר מילה, דבר שרק הגביר את פחדה של ג'ניפר.
הלורד הלבן התקרב למיטתה והסתכל בתינוקה, לאחר מיכן נסוג צעד לאחור והתיישב על אחד הכיסאות שהיו סמוכים למיטתה, ונראה כאילו כל כוחותיו ברחו ממנו.
"אדוארד, מה קרה" שאלה ג'ניפר, הלורד הלבן הרים את ראשו, הסתכל בעיניה ואמר בקול שבור את המילים שישנו את גורל כל העולם.
"ג'ון מת"