גבריאל , מלאך האור?- פרק 8

אביטל עצרה את נשימתה וניכר בה שהיא הייתה בהלם וניסתה להבין מה גבריאל רוצה להגיד לה.
" רציתי להגיד לך את זה ממזמן , אבל לא יכולתי. תיקחי נשימה גדולה ועמוקה כי זה הולך להיות קצת קשה. אני.. אני מלאך שבא למלא שליחות כלשהי ובאתי לכאן בשביל זמן מוגבל כדי להשלים את משימתי שהטיל עליי אלוהים, את מבינה?" הוסיף גבריאל בעדינות.
אביטל ניסתה שלא לפרוץ בבכי תמרורים , אבל היא לא יכלה כבר לשלוט ברגשותיה והדמעות המשיכו לזרום. " ידעתי שאתה מלאך. הרגשתי שאתה מסתיר ממני איזה סוד אבל לא ידעתי לזהות את זה , אז גם מה שהיה בינינו זה היה שקר מוחלט?" הוסיפה אביטל בקול שבור.
גבריאל מחה את דמעותיה וליטף את לחיה ברכות . " מה שקרה בינינו היה כל כך טהור, יפה ומהמם שקרה לי בחיים. תזכרי מה שאני אומר לך , כי אני לא מתחרט לרגע שהתנשקנו. זה היה מדהים. זה עדיין לא אומר שאני חוזר לשם, לגן העדן." הוסיף להרגיע את אביטל במילותיו המרגיעות .
" אז אומר שאתה עדיין נשאר כאן?" שאלה אביטל בקול מקווה. " אני פשוט לא רוצה לאבד אותך. תודה שסיפרת לי, אלוהים , הלילה הזה לא ישנתי ולא עצמתי עין כי לא הפסקתי לחשוב עלייך." אמרה אביטל באושר.
" אני יותר מרגיש רגוע עכשיו כאשר את יודעת את האמת , עכשיו אנחנו יכולים להיות ביחד, באמת ביחד. כי אני מרגיש שאני ממש ממש ממש מתחיל לאהוב אותך." אמר לה והתקרב אליה . " אפשר לגנוב ממך עוד נשיקה?" שאל את רשותה והוא גנב ממנה נשיקה ארוכה.
לראשונה בחייה , אביטל הניחה לעצמה להיות מאושרת.
בלי פחדים ובלי חרטות . בלי לדאוג למה שעתיד עוד להיות. היא הניחה לרגשותיה לזרום.
גבריאל השיל את פיז'מת הקטיפה עם ציור הקופידון והוא נישק את אביטל בכל גופה.
" אני באמת מוכנה לזה , לפעם הראשונה שלי איתך!" הוסיפה אביטל להתרגש.
" את לא קצת מפחדת?" שאל אותה גבריאל ליתר ביטחון.
" כשאני איתך , אני מרגישה פתוחה לגמרי , הפחד סתם חוסם. הוא לא באמת עוזר." אישרה אביטל לגבריאל לגעת בה.