גבריאל , מלאך האור?-פרק 10

כשאביטל נכנסה לתוך המכונית , היא שקעה אוטומטית במחשבות. בדיוק כשגבריאל נכנס אף הוא ראשו קיבל מכה כשהוא ניסה לדחוף את עצמו למכונית לשווא.
" וואי, אני נקרעת מצחוק!! איך אתה מצפה להיכנס אם אתה לא קצת לא מתכופף? " הוסיפה אביטל בשעשוע וצחקה בקול רם.
" אביטל , את יותר צדיקה מהאפיפיור , אם הייתי יכול הייתי חותם איתך קבע." אמר גבריאל בחיוך נהדר והדביק לה נשיקה על השפתיים.
" וואי, איזה מצחיק אתה. אני יכולה לצחוק שעות כשאני איתך." אמרה ולא הפסיקה לצחוק. גבריאל התבונן בה במבוכה.
" אז ככה את רוצה להתחיל את היום? אין לי בעיה . את רוצה לקבל מלחמה , את תקבלי מלחמה." אמר לה והתחיל להשפריץ עליה את כל תכולת בקבוק המים. אביטל ניסתה לברוח מרסיסי המים שהותזו עליה לשווא.
" די , נו!!" הוסיפה אביטל לצחוק , " קר לי!" נזפה בו אביטל בעדינות , היא ניסתה לקחת ממנו את הבקבוק שהיה בידו והיא לא הצליחה.
" קצת שובבות נפש לא תזיק לך, מה , את תבכי עכשיו כמו ילדה קטנה ותרוצי לאימא'לה?" גבריאל אמר בצחוק טוב .
" נו , די!! מספיק להיות שובב , מה , אתה ילד קטן שלא יודע לשלוט בעצמו ולא מסוגל לשבת בלי לעשות מעשי קונדס?" קראה אביטל בעצבנות.
" לא בא לי לעצור , למה מה תעשי לי עכשיו?" הוסיף גבריאל בילדותיות כשניסה לשעשע את אביטל לשווא.
" אני פשוט אנשק אותך." קראה אביטל בכעס. היא הדביקה לו נשיקה ארוכה.
גבריאל המשיך לזרום עם הנשיקה והרגיש איפשהו שהוא הגזים קצת עם אביטל.
" את פשוט מקסימה , יודעת? " אמר לה בחיוך והוא הסמיק כמו סלק אדום.
" כן , אני יודעת. מה זה השיגעון שנדבק בך? אני לא מכירה אותך ככה." שאלה אביטל במבוכה והמשיכה לנסוע עד שהם הגיעו לעבודה שעתיים אחרי הזמן שהם היו צריכים להיות בעבודה.
" אני מרגישה שאני ממש מאחרת , היינו צריכים להגיע כבר מזמן. גבריאל ,אני פוחדת." אביטל הוסיפה בפחד.
" אין לך ממה לפחד , אם היית לבד. אז הייתי מבין. אבל את לא לבד ואני לא רוצה שתחשבי ככה." קרא גבריאל בחיוך מדהים. הוא הסתכל עמוק אל תוך עיניה , ליטף קלות את שערה הבלונדיני.
אביטל התבוננה בו בביישנות. איך היא נרעדת למשמע קולו האלוהי.
קול שחודר עמוק אל תוך נבכי נשמתה.
" אתה יכול להיות ממש ממש מקסים כשאתה רוצה , הייתי רוצה להגיד לך שנישאר ביחד לעד." אמרה אביטל בחצי חיוך שהיה מרוח על פניה.
" אנחנו נהיה ביחד כמה שאת תרצי , את כמו הגשמת של חלום , את משב רוח רענן. ואני יש לי משהו קטן לתת לך." קרא גבריאל בחיוך מפתיע.
אביטל הסתקרנה . מה הוא עומד לתת לה? על איזו מתנה הוא מדבר?
" זו קופסה שחשבתי לקנות לך כדי.." הוסיף גבריאל בהתרגשות.
" מה זה אומר? מה הטבעת הזאת שאתה מחזיק בידך? אל תגיד לי שזה מה שאני חושבת , די גבריאל , אתה מלחיץ אותי!" אביטל שהייתה רגישה במיוחד במצבי מתח ולחץ , התחילה לפרוץ בבכי ואפילו לא הבינה למה היא בכתה.
" אביטל , את תרצי להתחתן איתי?" אזר גבריאל אומץ ושאל את השאלה פשוט ולעניין , הפעם הוא לא נתן לפחד להשתלט עליו.
" מה , אתה רוצה להגיד לי שאתה רוצה שאתחתן איתך?" אמרה אביטל בלחץ.
גבריאל הנהן לאות הן בראשו. אביטל הסמיקה מביישנות לשמע תשובתו.