גאולה פרק 2

"משיח? למה אתה מתכוון?". הנער הביט בי בהשתאות, הוא פתח את פיו כדי להגיד משהו אבל בסוף התחרט וסגר אותו.
הוא יצא מהחדר וחזר כעבור חמש דקות עם מבוגר בן כחמישים בלי שער ועיניים חומות.
הוא הסתכל עלי ואמר בקול "זה הוא זה באמת הוא", הוא התקרב אלי ושלח יד רועדת ליגוע בפניי.
הוא כמעט נגע בפניי ואז התמוטט על הרצפה. הסתכלתי על גופתו בתדהמה, היא התפוררה לאיטה ואפרה עף והתפזר ברוח. "אנחנו כבר כאן 1000 שנים" אמר לי הנער, " אני נולדתי בשנת 1939. אני התחבאתי בביתי מפני חיילים וכשיצאתי מהביתי מצאתי את עצמי כאן.
לכולם כאן יש סיפור דומה, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו אנחנו לא יודעים למה.
אבל אנחנו יודעים את זה" הוא הרים מהרצפה לוח. היה מצוייר עליו ציור של איש שחצי גופו שחור וחצי גופו לבן. פניו היו זהובות והוא החזיק בידו שעון יד. מחוגיו של השעון נעו ולא עצרו לשנייה.
הושטתי את ידי ונגעתי בלוח, המחוגים האטו ולבסוף עצרו. עיניי הוצפו לבן ולפתע הייתי ביער והייתי לבד.